הרב מאיר נהוראי (רב משואות יצחק, יו"ר רבני בית הלל)הרב עובדיה יוסף נשאל מבחור, שהביע בפניו חשש להתחתן עם אחותה של אשת אחיו מפאת צוואתו של רבי יהודה חסיד, ששני אחים לא יישאו שתי אחיות. הרב עובדיה בתשובתו ציטט אחרונים שדחו את רבי יהודה החסיד. המתנגדים התבססו על עדות המופיעה במסכת ברכות (מד ע"א) על עיר בשם גופנית, שהיו בה 80 זוגות אחים כוהנים נשואים ל-80 זוגות אחיות כוהנות. גמרא זו עומדת בניגוד לקביעה של רבי יהודה החסיד, ולכן אין לחשוש לצוואתו בנושא זה.
הרב עובדיה מוסיף טיעון נוסף: "ובפרט בזמן הזה, שקשים השידוכים לבני הישיבות וקשה לזווגן כקריעת ים סוף" (שו"ת יביע אומר חלק ד – אבן העזר סימן י). כוונתו של הרב עובדיה הייתה שיש להקל ולא להתחשב בצוואתו של רבי יהודה החסיד, בשל הקשיים במציאת שידוכים. מציאת שידוך מתאים זהה לקריעת ים סוף.
עיון בפסוקי המקרא מגלה שהנס הגדול שאירע בים סוף אינו מתואר במילה קריעה. נציג מספר תיאורים לדוגמה: "וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֵיל מִצְרַיִם לְסוּסָיו וּלְרִכְבּוֹ אֲשֶׁר הֵצִיף אֶת מֵי יַם סוּף" (דברים יא, ד) או "כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי יַם סוּף…" (יהושע ב, כד), וכן בנאום הסכום של יהושע: "וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה' וַיָּשֶׂם מַאֲפֵל בֵּינֵיכֶם וּבֵין הַמִּצְרִים וַיָּבֵא עָלָיו אֶת הַיָּם וַיְכַסֵּהוּ …" (יהושע כד, ז). רק בכתובים ניתן למצוא ניסוח קרוב לכך שהים נקרע: "לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים" (תהילים קלג, יג).
pexels-andrew-wilus
ההגדרה של הנס בשם 'קריעת ים סוף' מופיעה לראשונה בספרות חז"ל, ולדוגמה: "כך המקום הוציא את ישראל ממצרים, קרע להם את הים" (מכילתא דרבי ישמעאל יתרו – פרשה ה) על בסיס התיאור שים סוף נקרע דימו חז"ל את הקושי שבקריעת ים סוף לקשיים שנחשף בן אנוש בחייו כמו: "קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף" (פסחים קטז ע"א) או "קשים זיווגים כקריעת ים סוף" (ויקרא רבא פר' צו פרשה ח) – מה התכוונו חז"ל בהשוואה שבין קושי הנישואין לקריעת ים סוף?
רבים הבינו כהבנתו של הרב עובדיה, שהקושי מצוי במציאת הזיווג, ואכן אנו יודעים שבמציאות יש המוצאים בן זוג בתהליך מהיר ויש כאלו שמתייגעים ודרכם ארוכה עד מציאת בן הזוג.
פרופ' אביגדור שנאן מעלה כיוון מעניין ושונה מהמקובל. לשיטתו, הזיקה היא לא בין מציאת השידוך לקריעת ים סוף, אלא בין החיים שלאחר הנישואים לקריעת ים סוף. גם מי שמצא את זיווגו והתחתן נחשף למציאות קשה ומורכבת הדומה לקריעת ים סוף. כשם שבקריעת ים סוף הקב"ה שינה את סדרי הטבע, והמים שנקוו למקום אחד חזרו לאחוריהם, כך זוג שכורת ברית נישואין מתנתק משורשיו וממקומו הטבעי וכדברי הפסוק: "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ" (בראשית, ב,כד).
המדרש משכנע אותנו, שאף דבר טבעי וברור מאליו כמו נישואין הוא פלא ונס לא פחות מקריעת ים סוף. ההבדל הוא שנס קריעת ים סוף התרחש בעבר לעיני כל העמים, ולעומת זאת פרנסה וחיי נישואין הם אירועים המתרחשים מדי יום ביומו. הדרשן מדגיש עבורנו שנכון להתפעל מזוג שחיי הנישואין שלו תקינים, וכן יש להתפעל מאדם שפרנסתו מצויה, בדיוק כמו שמי שראה בעיניו והתפעל מקריעת ים סוף. כשם שהים ניתק ממקומו בניגוד לטבע, כך כל אחד מבני הזוג ניתק ממשפחתו המקורית ובונה את ביתו בנאמנות אין קץ. כמובן שבצד ההשתדלות, יש בכל התהליך הזה סייעתא דשמיא, שכן זה נס ופלא גדול.
דברים אלו חייבים להיות בתודעה של כל זוג שכורת ברית נישואין. כך יפנים את האתגר ויידע להתגבר על המכשולים.
