אלינור רחימי (יוצרת וכותבת תוכן, מעצבת גרפית er1313@gmail.com)בשבוע שעבר נחשפתי לסטורי של אחת השדכניות החדשות בתחום, שזעמה על כך שאנשים לא נותנים מתנה ראויה למי שמשדך ביניהם. פניתי אליה ואמרתי לה שאני יודעת שאצלנו חייבים לתת מתנה לשדכן, כי טוענים שזוג שלא נותן יהיו לו בעיות פוריות. אל תשאלו אותי מה הקשר, אבל ככה נהגו. מעולם לא ננקב סכום או איזו מתנה לתת, אבל חייבים לתת משהו. לכן, אני לא מבינה על מה היא מזדעקת.
ככל שדיברנו, הבנתי שהיא לכאורה שידכה בין חברים והם לא הביאו לה מתנה שמצאה חן בעיניה. אמרתי לה שגם אני שידכתי לחברה שלי את בן זוגה, והם קנו לי מתנה שרשרת וזה ריגש אותי מאוד. אבל מה שבאמת ריגש ושימח אותי היה הרגע שבו הם התקשרו אליי ראשונה אחרי הצעת הנישואין כדי לבשר לי שהם מתחתנים.
ממש לא עניין אותי לקבל כסף או מתנה. כי באמת לא עבדתי כזה קשה. כולה שלוש שיחות טלפון. אבל וואלה, בשביל מישהי שגובה 15,000 שקלים מכל צד על השידוך שלה, אני יכולה להבין שכל דבר אחר שהיא תקבל לא יעמוד בסטנדרט שלה.
אבל באמת כל כמה זמן עולה הנושא הזה של – תשלמו לחברים שלכם כדי שהם ינסו לשדך לכם. מניסיון, זה לא עובד. אבל מדהים כמה הצורך האנושי הבסיסי לאהבה הפך להיות תעשייה שלמה של מאמנות לחתונה, סטייליסטיות לדייטים וצילומי תדמית לאתרי היכרויות. הכל כדי שתביני שמה שאת זה לא מספיק טוב. כאילו כל אלה שהתחתנו היו כליל השלמות.
אבל חברות מבשלות בכיף לנשים אחרי לידה, למשפחות שלמות, והמצרכים שהן משתמשות בהם עולים הרבה-הרבה יותר משלוש שיחות טלפון. לא ראיתי נשים מתמרמרות וזועמות על זה שלא משלמים להן על זה, ובטח שהן לא טוענות שנשים לא מבשלות או עוזרות כי לא משלמים להן. אפילו תורמי כליה לא זו עמים על זה שלא משלמים להם.
אבל כשזה מגיע לרווקים-רווקות, הפנקס פתוח והיד רושמת. כל מיני תאבי בצע שהחליטו שזה כבר לא מספיק להיות חברים, וכבר לא "אני עושה משהו מאהבה, וברור לי שכשתהיה לחברה הזו הזדמנות היא תחזיר לי". גם אני יכולה להתלונן על חברות מהאולפנה ששמתי להן צ'ק בחתונה, ואנחנו כבר לא בקשר ועכשיו זה לא יחזור אליי בחתונה. אבל וואלה? נתתי להן מתנה לחיים החדשים שלהן, ושיהיה להן באהבה.
אז גברת שדכנית, אחלה שעשית מהצורך שלנו קריירה, אבל חברות צריכה להישאר חברות.
