ספיר שפרברלאחר נפילת טיל, בעוד הרוב נבהלים ומתרחקים מהאתר, יש שרצים היישר לכיוונו, באומץ ובנחישות – כוחות החילוץ וההצלה. מפקד כיבוי אש, מחלצת צבאית, דובר איחוד הצלה ודובר המשטרה למגזר הדתי־חרדי, מספרים על הכוחות האנושיים והמקצועיים שנדרשו כדי לפעול בזירה הקשה ביותר מאז פרוץ מבצע 'שאגת הארי' – בית שמש
ביום ראשון ערב פורים, 1 במרץ, נפל בבית שמש טיל איראני קטלני וחולל אסון, שמימדיו התגלו מאוחר יותר: הוא פגע ישירות במקלט ציבורי וגבה את חייהם של תשעה בני אדם – ברוריה כהן (76) ובנה יוסי כהן (41); אורן כץ (46); שרה אלימלך ובתה רונית אלימלך; גבריאל רווח (16); וכן האחים יעקב (16), אביגיל (15) ושרה ביטון (13), ז"ל. בנוסף, יותר מ-50 איש נפצעו בדרגות שונות. בית הכנסת והמקלט מתחתיו נמחקו מעל פני האדמה, ושמונה בתים במתחם נהרסו כמעט כליל.
"מתעדפים משימות בתוך שניות"
עוד בדרך לזירה, הבחין רפ"ק דודו בן נעים, מפקד תחנת נחשון, תחנת משנה של תחנת הכיבוי האזורית בית שמש, כי מדובר באירוע משמעותי עם פגיעה במבנה ובמקומות נפגעים ובלכודים רבים. הוא יצא עם צוות מתחנת נחשון כאשר הוכרזה מכת אש, פקודה שמופעלת באירוע גדול ממדים במחוז, והגיע לזירה כ־15 דקות לאחר הנפילה.
מייד עם כניסתו לזירה הבחין דודו בהרס רב, בכלי רכב בוערים ובנזק סביבתי עצום. שלושה נפגעים שרעו על הקרקע, ומהר מאוד הבין שהם הרוגים. מייד הוא הצטרף לצוותים בסריקות ובאיתור נעדרים ולכודים. בשלב מסוים כוח הכיבוי ביצע הערכת מצב וחלוקה לגזרות עבודה.
"בגזרה שלי, לאחר סריקה מעמיקה של אלמנטים ותוצרי קריסה, איתרנו שלושה לכודים תחת ההריסות", הוא מספר. "העבודה במקום הייתה מאומצת במיוחד: מסביב היו בלוני גז דולפים שהצריכו מענה מיידי, עדיין בערו מוקדי אש, והכלים שבהם השתמשנו היו עלולים להיות נפיצים בחלקם.
"חברנו לכוח של פיקוד העורף, ובמאמץ משותף חילצנו את שלושת הלכודים, שלצערנו בעת גילוים כבר לא היו בין החיים. לאחר זיכוי הגזרה המשכנו בסריקות לאיתור לכודים נוספים. מדובר בזירה שבה היה הרס רב, אך גם בתים רבים מסביב הצריכו הזרמת כוחות באיתור נפגעים".
באירוע כזה, כאשר יש נפילה של טיל עם ראש קרב במשקל של כ־450 קילוגרם, האתגרים רבים ומורכבים: איתור נפגעים תוך התמודדות עם מוקדי אש רבים, עבודה באתר הרס וסכנת קריסה, התמודדות עם חומרים מסוכנים, דליפות גז וסכנת פיצוץ. כל זאת, תחת הבנה שיש לפעול במהירות ובמקצועיות לשם הצלת חיים.
"תעדוף המשימות מתבצע בשברירי שנייה", מסביר הרפ"ק. "השיקול הוא קודם כל הצלת חיים במינימום זמן, ורק לאחר מכן להתפנות לחילוצים ואיתור לכודים במצבים מורכבים יותר, בהתאם למתרחש בזירה. אתגר נוסף הוא ההתמודדות עם ציבור שמגיע למקום ויש להרחיקו מסכנה, ומראות שאינם שגרתיים בעבודה היומיומית של לוחמי האש".
אחד הרגעים שנחרטו בדודו היה כאשר, תוך כדי התמקדות במשימת הצלת החיים, הבין כי חלק מאותם אנשים שהוא מנסה לחלץ – הם אנשים שהוא מכיר. "היכולת להתנתק מהמראות ומהפרטים שלא קשורים למשימה, לנהל זירה מורכבת תוך תיאום עם גופים נוספים, לנהל את הצוותים ולדאוג לבטיחותם ובמקביל לבצע משימות שמסכנות אותך אך מצילות חיים, היא חלק מהמהות של לוחמי האש", הוא מדגיש. "למרות המראות, הריחות, הקולות, העשן וההמולה, בסופו של דבר, אזרח מצפה שלוחם האש יגיע אליו, הכי מהר, יסכן את עצמו ויתמסר כולו להצלת חיים".
מערך הכבאות ותחנת בית שמש נערכו מראש, בשל המצב הביטחוני, לטובת ימי הלחימה. בוצעו מגוון אימונים ותרגולות להתמודדות עם מוקדי הרס, כולל באתר ההרס של פיקוד העורף. בנוסף, תוגברו צוותים לטובת בניין הכוח ולצורך מענה למספר אירועים בו זמנית.
"עם סיום העבודה, מתקיימת שיחת חוסן עם מומחים בתחום", אומר דודו. "זהו נוהל שמחזק את החוסן של לוחמי האש ומעניק כלים להתמודד עם מגוון הסיטואציות שחוו. לאחר מכן, יש תהליך סדור של ליווי לכל מי שלקח חלק באירוע, במטרה לחזק את החוסן ולאתר מי שזקוק לכלים ולעזרה נוספים. בארגון קיים מרכז חוסן שנותן כלים ומלווה בהתמודדות ואף בטיפול במידת הצורך, שכן לאורך השנים נצרבים אצל מרבית לוחמי האש רבדים שונים של אירועים כאלה".
בימי מלחמה, גם לאחר אירוע בקנה מידה כזה, המשימות אינן מסתיימות. עם סיום האירוע, מוזנקים לוחמי האש לטפל באירועי שגרה ובאירועים נוספים בגזרה.
"חשוב שהציבור יידע", מבקש דודו למסור לקוראים, "עם קבלת הזנקה לאירוע נפילת טילים, לוחמי האש מתמודדים עם זירה מורכבת הכוללת איתור וחילוץ נעדרים, טיפול בתשתיות ואנרגיה, טיפול באתר הרס, כיבוי שריפות, טיפול בחומרים מסוכנים אם קיימים, חילוץ מכלי רכב וטיפול ברדיוס גדול של הזירה. הציבור חייב להבין שכאשר הוא מגיע בהמוניו וחוסם צירים, הוא מסכן את עצמו ולעיתים גם מפריע לעבודת הצוותים. לוחמי האש נכנסים למקום שממנו כולם בורחים, ועושים הכל כדי להציל חיים ולדאוג לאוכלוסייה. בנוסף, כולי תפילה להחלמה מהירה לפצועים, ומשתתף באבלם של אלו שאיבדו את יקיריהם".
"השיקול הוא קודם כל הצלת חיים במינימום זמן, ורק לאחר מכן להתפנות לחילוצים ואיתור לכודים במצבים מורכבים יותר, בהתאם למתרחש בזירה. אתגר נוסף הוא התמודדות עם ציבור שמגיע למקום ויש להרחיקו מסכנה"
"בשנייה הראשונה מנתקים רגשות"
רס"ל (במיל') ש' היא מחלצת בגדוד 979, בת 27. מאז ילדותה תחושת השליחות הייתה חלק מרכזי מהחינוך שקיבלה בבית. "מאז שאני זוכרת את עצמי, ההורים שלי תמיד כיוונו אותנו לתרום למדינה ולעשות תפקיד משמעותי. היה לי ברור שאני מתגייסת לצבא".
גם לאחיה הייתה השפעה על הדרך שבחרה: "לראות אותם משרתים ומשמעותיים בצבא חיזק אצלי את הרצון להגיע למקום שבו אני באמת יכולה לתרום". לאחר שסיימה תיכון יצאה למכינת גל – מכינה קדם-צבאית ששמה דגש על עשייה ותפקידים משמעותיים. בתחילה קיבלה שיבוץ שלא הרגיש לה משמעותי מספיק. "הרגשתי שבא לי משהו יותר", היא נזכרת. כאשר נפתחה האפשרות להגיע ליחידת החילוץ, לא היססה: "זה נראה לי מעניין ושונה, אז הגעתי לשם".
במהלך פעילות בזירת נפילה בעיר בית שמש, הצוות נאלץ לפרוק את הציוד במרחק מה מהמקום, משום שלא ניתן היה להגיע ישירות עם הרכבים. "בשנייה הראשונה שאתה נכנס לזירה, ממדי ההרס כל כך גדולים. בהתחלה גם לא הבנו מה בדיוק מוקד האירוע. התחושה הראשונה הייתה של כאוס ובלאגן".
אבל בדיוק לרגעים כאלה מכשירים מחלצים. "בשנייה הראשונה אתה מנתק את הרגשות ונכנס לפאזה מקצועית. אתה אומר לעצמך: רגע, אני בתרגיל ופועל לפי מה שלמדנו. רק אחרי זה, אתה קולט שאתה בעצם באירוע אמת". לדבריה, ההתמודדות הנפשית מתחילה דווקא מהמנגנון הזה: "קודם כל מתנתקים מהסיטואציה ופועלים בצורה מקצועית. אחר כך, כשמבינים את החשיבות של מה שעשית, זה גם עוזר להתמודד נפשית עם האירוע".
העבודה בזירת הרס דורשת גם קבלת החלטות מהירה מאוד. "לא תמיד אנחנו מספיקים להגיע עם כל הציוד, וצריך להחליט מהר איך לפעול. יש החלטות מורכבות מאוד במיוחד כשמדובר בלכודים, אלה החלטות שמקבלים בתוך שניות, לפעמים בין חיים למוות".
גם ש' מדגישה שלהתנהלות הציבור בזירות נפילה יש השפעה משמעותית על עבודת הכוחות. "הרבה פעמים הציבור לא מבין את הסכנה. יש אזרחים שמגיעים מתוך סקרנות לזירת נפילה, אבל זו זירה מסוכנת והם מגיעים בלי מיגון. זה מסכן אותם וגם מפריע לכוחות שפועלים בשטח", היא מתריעה. "לעיתים עומס האנשים מקשה אפילו על הגעה עם ציוד מלא לזירה. בנוסף, יש אנשים שיוצאים מהמרחבים המוגנים עוד לפני שההתראה של פיקוד העורף מתירה זאת. זה מוכיח שוב כמה המקלטים והמרחבים המוגנים מצילים חיים".
"לא תמיד אנחנו מספיקים להגיע עם כל הציוד, וצריך להחליט מהר איך לפעול. יש החלטות מורכבות מאוד במיוחד כשמדובר בלכודים, אלה החלטות שמקבלים בתוך שניות, לפעמים בין חיים למוות"
"שיתוף הפעולה בין הכוחות הדוק"
אבי סוויסא הוא דובר איחוד הצלה למגזר החרדי והדתי לאומי. הוא גם מתנדב כחובש רפואת חירום בארגון.
"במבצע 'שאגת הארי' מוקד 1221 של איחוד הצלה פועל במתכונת מתוגברת, עם מתחם תת קרקעי צמוד", הוא מסביר. "כאשר יש התראות, המוקד וכוחו עוברים לפעול משם בתוך שניות. כאשר מתקבל דיווח מאזרחים על נפילות של טיל או רסיס, המוקד ממפה את כלל הקריאות ושולח כוננים מוגנים לסריקה ראשונית, ובהתאם לצורך מוזנקים כוחות חירום נוספים לזירה".
מצבי הפציעות שונים מזירה לזירה ועלולים להיות בעיקר פגיעות גפיים, פגיעות ראש ופגיעות כתוצאה מהדף. הטיפול הראשוני בזירות עם נפגעים רבים מתבצע באופן סדור על ידי מפקד זירה, וכפי שמתנדבי איחוד הצלה מתרגלים זירות כאלה גם במהלך ימי שגרה. זמן החילוץ משתנה בין זירה לזירה, כאשר בדרך כלל הכוננים אינם נכנסים לזירות עצמן עד לאישור כוחות החילוץ, כדי לשמור על בטיחות המטפלים.
"שיתוף הפעולה בשטח הדוק בין כלל הכוחות, במטרה משותפת לחלץ ולטפל במהירות האפשרית ולהציל חיים רבים ככל האפשר", מתאר הדובר. "יש סדר ברור מאוד כאשר מדובר בזירה עם נפגעים רבים, והמטפלים ואנשי הרפואה במקום עובדים על פי הנחיות ברורות. כיום יש מתנדבים רבים, ובדרך כלל כמעט שלא קיים מצב שבו צריך לבחור במי לטפל ראשון, ויש מספיק צוותים שיכולים לתת מענה לכל צורך בזירה", הוא מרגיע.
"כיום יש מתנדבים רבים, ובדרך כלל כמעט שלא קיים מצב שבו צריך לבחור במי לטפל ראשון, ויש מספיק צוותים שיכולים לתת מענה לכל צורך בזירה"
"אין זמן למחשבות"
רפ״ק שבתי גרברצ'יק משמש דובר המשטרה למגזר הדתי־חרדי, ועובד מול כלי תקשורת מגזריים בארץ ובעולם. חלק מרכזי מתפקידו הוא הגעה לזירות של אירועים ביטחוניים מורכבים – ובהן גם זירות של נפילות טילים. שם הוא מחבר בין הפעילות המבצעית של המשטרה לבין הציבור והתקשורת: נמצא בתוך האירוע לצד הכוחות שפועלים בשטח, ובמקביל מעביר מידע אמין ומהיר ומוודא שהמסרים שיוצאים מהזירה מדויקים ואחראיים.
כשהגיעה הקריאה על נפילת הטיל בבית שמש, גרברצ'יק יצא מייד לזירה. כשמגיעים למקום כזה, הדבר הראשון שנעשה הוא לעצור לרגע, לסרוק את השטח ולקבל תמונת מצב: היכן מוקד הפגיעה, האם יש נפגעים, אילו כוחות כבר פועלים ומה רמת הסיכון. במקרה הזה, בתוך זמן קצר התברר כי מדובר באירוע קשה בהיקפו.
לצד הפעילות המבצעית של השוטרים והכוחות בשטח מתחילה עבודת הדוברות – תיעוד הפעילות, איסוף מידע והעברת עדכונים מסודרים לכלי התקשורת. כל מידע שיוצא לציבור חייב להיות מאומת ומדויק. במקביל מועברים מסרים ראשונים לציבור להתרחק מהזירה, להישמע להוראות הכוחות ולא לגעת בחפצים חשודים, ומתואמת כניסת כלי התקשורת לשטח כדי שהסיקור לא יפריע לעבודת כוחות ההצלה.
"אחד האתגרים המרכזיים הוא ניהול המידע בזמן אמת, אומר הרפ"ק. "הזירה מדברת, מגיעים דיווחים מכל כיוון – מהשטח, מהתושבים ומהתקשורת בו־זמנית, ולעיתים סותרים זה את זה. משל״ט דוברות המשטרה מנטר את הפרסומים ברשתות ובתקשורת ומאפשר תגובה מהירה למניעת הפצת מידע שגוי. מתקיים כאן איזון עדין: מצד אחד חשוב לתת לציבור מידע, ומצד שני יש להימנע מפרטים שעלולים לפגוע בפעילות המבצעית או לסכן את הכוחות בשטח.
"כשהאירוע מסתיים ומתחילים לעבד את מה שנראה בשטח, קשה להתעלם מהמראות – מבנים שנפגעו, חלונות שהתנפצו, אנשים שחוו רגעים מפחידים מאוד", מוסיף שבתי. "אך בזמן האירוע עצמו, אין הרבה זמן למחשבות: כל אחד מתמקד בתפקידו ופועל מתוך תחושת שליחות ואחריות. לצד המראות הקשים יש גם רגעים מחזקים – שיתוף הפעולה בין כל הכוחות, שוטרים, מד״א, הצלה, זק״א, כבאות ומתנדבים, לצד החוסן של התושבים עצמם. במציאות שבה התקשורת היא חלק בלתי נפרד מהמאבק הציבורי, הדובר המשטרתי בשטח הוא גם לוחם תודעתי – כזה שמידע אמין ומהיר ממנו מסייע להרגיע את הציבור ולחזק את תחושת הביטחון גם ברגעים הקשים ביותר".
***
לוחמי האש, המחלצים ואנשי ההצלה רצים אל התופת בעוד העולם עוצר נשימה. הם עושים זאת בשקט, במקצועיות ובמסירות מלאה, ולעיתים קרובות מבלי שהציבור מבין עד כמה כל שנייה שלהם שווה חיים. אך מאחורי המדים והציוד הכבד, יש בני אדם שנושאים בליבם מראות שלא ניתן לשכוח, ריחות שנצרבים בזיכרון וקולות שממשיכים להדהד גם כשהמשמרת נגמרת. המחיר הנפשי שהם משלמים הוא חלק בלתי נפרד מהמחיר שמדינה משלמת על ביטחונה, ומחובתנו להכיר בכך ולדאוג להם כפי שהם דואגים לנו.
