קובי פרידחי (פסיכולוג בהתמחות תעסוקתית, דוקטורנט באוניברסיטת אריאל)בשמואל א' פרק כ"ז, דוד מבין שלמרות ששאול כבר הודה בצדקתו, עליו להתרחק מפני הקנאה העזה השוררת בו ולהתרחק מעבר לגבולות הארץ.
הוא פונה לאכיש, מלך גת. זו אינה הפעם הראשונה שהוא בוחר להגיע לגת – בפעם הקודמת יועציו של אכיש נרתעו מלהכניס את דוד בנחלתם, והוא נמלט כמשוגע בעור שיניו. כעת הוא נכנס לשם שוב, והפעם נראה שהדבר עובר בשקט. הפרק אף נגמר באמונה מוחלטת של אכיש בדוד: "וַיַּאֲמֵן אָכִישׁ בְּדָוִד לֵאמֹר הַבְאֵשׁ הִבְאִישׁ בְּעַמּוֹ בְיִשְׂרָאֵל וְהָיָה לִי לְעֶבֶד עוֹלָם".
גם בפעם הראשונה הגיע דוד כגיבור וכאדם מעורר יראה וכבוד לאנשי גת, אבל הפעם הוא הצליח לעורר את אמונם. אפשר להסביר את זה בכמה נתונים המופיעים בפרק.
- דוד מגיע עם שתי נשיו, עם שאר בני ביתו ועם 600 איש עימו. הוא כבר לא דוד הגיבור אלא קהילה קטנה שבאה להתיישב. קבוצה מגובשת וברורה שבאה עם הרבה כוח.
- דוד לא מתיימר להתערבב בפלישתים ומבקש: "יִתְּנוּ לִי מָקוֹם בְּאַחַת עָרֵי הַשָּׂדֶה וְאֵשְׁבָה שָּׁם וְלָמָּה יֵשֵׁב עַבְדְּךָ בְּעִיר הַמַּמְלָכָה עִמָּךְ". הוא למעשה מבקש אוטונומיה תחת חסותו של אכיש. זה מרגיע את הפלישתים שלא יצטרכו להתמודד עם הזרים ביומיום. הם ידאגו לעצמם ויוכלו לעזור מתוך ערי השדה בעת הצורך.
- לאחר שדוד ואנשיו מתיישבים בצקלג, הוא מתחיל להילחם בעמלקים ובשאר האויבים שבסביבה. הוא מראה שוב את כוחו ואת הנאמנות שלו וגורם לאכיש לא לפקפק בו ובכוונותיו. בנוסף לכך, המלחמה בעמלקים היא סמלית גם עבור ישראל – הוא משלים את המשימה ששאול נכשל בה.
אפשר להסתכל על שלושת אלו גם מזווית אחרת. בתיאוריית ההכוונה העצמית, מדברים החוקרים על שלושה צרכים פסיכולוגיים שיש לאדם: אוטונומיה (תחושת בחירה וחופש), מסוגלות (תחושת יעילות ומיומנות) ושייכות (חיבור חברתי וקשר לאחרים).
סיפוק צרכים אלו חיוני למוטיבציה פנימית, לצמיחה אישית ולרווחה נפשית. כעת, דוד מגיע לשאול מלא בשלושת הצרכים הללו ומפגין לו אותם – החיבור לקהילה, היכולת והרצון להתנהל בצורה אוטונומית והמסוגלות להתמודד בגבורה בלחימה.
כך, אותם צרכים מסופקים לא עוזרים רק לרווחה הנפשית של דוד ואנשיו, אלא גם משדרים כלפי חוץ שיש מולנו, לא פליטים מבקשי מקלט, אלא מנהיג וחבורה עם מוטיבציה פנימית חזקה להיות מועילים ותורמים לסביבה.
בפסח אנו עוסקים ביציאה מעבדות לחירות. מעניין לחשוב מה ניתן לעשות בתקופה הקרובה, למרות הקושי, כדי לחזק את השייכות, את המסוגלות והאוטונומיה. כך נוכל להשפיע על הרווחה שלנו ושל הסביבה ולהיות בני חורין.
