ספוקויני יעקבבחג השבועות נקרא כמובן על מתן תורה בהר סיני, ונפטיר ביחזקאל במעשה מרכבה. לכאורה, הקשר ביניהם ברור מאוד. בתורה נקרא על עם שלם שזכה להתגלות השכינה ואילו ביחזקאל נקרא על ההתגלות שזכה לה הנביא. למרות זאת, חז"ל במסכת מגילה [ד' י'] מתלבטים האם ראוי לקרוא הפטרה זו: "אין מפטירין במרכבה, ורבי יהודה מתיר". ר"ע מברטנורא מסביר את טעם האוסרים: שמא יבואו לשאול ולעיין בכך. תוספות יו"ט מסביר את הטעם להיתר, לא חוששים, כי אם חכם הוא, הוא מבין שמדובר במונחים שמעבר להשגתנו ואם איננו חכם, עדיף שישתוק, כי גם אוויל מחריש לחכם יחשב. אכן נהגו לקרוא, כרבי יהודה, אך כפי שכתב במשנה ברורה [אורח חיים, תצ"ד] "שגדול וחכם קורא", יקרא רק מי שחכם ברמה גבוהה.
שורש המחלוקת הוא אפוא, האם לנקוט בדרך של: "במופלא ממך אל תחקור", או שאפשר וצריך לחקור אבל בזהירות. נראה, שמדובר בשתי גישות בחיי אדם. יש החוששים מאתגר שנראה בעיניהם כרמה גבוהה מדי ולא מעזים לגעת בו, ואילו אחרים, אוזרים אומץ. בדומה לכך נוצרה מחלוקת בהנהגת המדינה במלחמת ששת הימים.
בשלהי המלחמה התברר לתושבי אצבע הגליל כי אין כוונה לכבוש את רמת הגולן. ועדי היישובים זעמו על כך, שהרי זה שנים שהם סבלו מהתקפות הסורים על יישוביהם. בין השנים 1949-1967, נהגו הסורים להפריע למהלך החיים התקין ביישובי הגבול. הם ניצלו את יתרון הגובה של הרמה והפגיזו את היישובים ואת החקלאים שעיבדו את אדמותיהם. יתרה מכך, הסורים החלו בפעולות להטות את מימי הנחלים בצפון רמת הגולן אל תוך סוריה ולמנוע מהמים לזרום לירדן ולכנרת. תוך כדי המלחמה, ניסו הסורים לכבוש את קיבוץ דן ואת מוצב אשמורה שליד חולתה. דווקא הם יינקו?
הוועדים פנו אל רוה"מ לוי אשכול והוא הזמין אותם לדבר בפני ועדת השרים לביטחון. אשכול סבר כי יש לכבוש את הגולן, אך שר הביטחון משה דיין התנגד. הוא חשש מתגובה קשה של בריה"מ, שסוריה הייתה בת טיפוחיה. הוא זכר כיצד נאלצה ישראל לסגת מסיני בלחץ הרוסים והאמריקאים. מלבד זאת, חשש דיין ממלחמה ממושכת. דיין סבר כי מערך הכוחות בפיקוד צפון איננו מספיק מול הסורים, שהפכו את רמת הגולן ליעד מבוצר. הרמה נראתה לו גבוהה מדי וקשה להשגה.
לעומת דיין, רוה"מ לוי אשכול שם דגש על חזית הצפון ולא רק בגלל היישובים המופגזים, אלא גם בגלל המים. הוא אמר: "כידוע אני רגיש לענייני מים (אשכול יזם את הקמת 'מקורות'). מתעוררת אצלי השאלה אם עכשיו לא הזמן לתקן משהו בענייני המים היותר רחוקים: הבניאס ואולי גם הליטני, במקום שנצטרך לשפוך עוד דם אח"כ. סוף-סוף סוריה נכנסה לעניין והפציצה יישובים שלנו. בכל אופן בגבול הצפוני צריך להגיע עד לגבול הבינלאומי (שנקבע בשנת 1923 בין בריטניה וצרפת) ופעם אחת לגמור עם השטח המפורז (שנקבע בהסכם שביתת הנשק ב-1949)", ('לוי אשכול רוה"מ השלישי' עמוד 558).
המפנה אירע ב- 9 ביוני. מצרים וסוריה הודיעו שהן מוכנות להפסקת-אש. דיין הבין שזה עכשיו או לעולם לא, וכן, כי המלחמה לא תימשך זמן רב. בלי להיוועץ ברוה"מ, הורה דיין לרמטכ"ל רבין ולאלוף הפיקוד דדו, לכבוש מיד את הרמה. יום קודם לכן הועלו לצפון עוד שתי חטיבות שריון, שהשתתפו קודם לכן בכיבוש יו"ש.
התוכנית המקורית הייתה לכבוש את הרמה בתנועת מלקחיים בתוך יומיים-שלושה, אך עכשיו לא היה זמן לכך והוחלט לתקוף את הגולן בחמישה צירים. תוך כדי הקרבות התכנסה מועצת-הביטחון של האו"ם. אנשינו התבקשו לעכב את ההחלטה באו"ם על הפסקת-אש לכמה שיותר זמן כדי להספיק ולכבוש את כל רמת הגולן.
הרמה הגבוהה והמאיימת נכבשה בתוך יומיים.
Yaakovspok1@gmail.com
