והכנעני אז בארץ
הרב יחיאל וסרמן
חבר הנהלת הסוכנות היהודית
התורה מתארת את כניסתו של אברהם אבינו לארץ במילים קצרות "ויבאו ארצה כנען ויעבור אברהם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ".
על המילים "והכנעני אז בארץ", אומר רש"י: "הואיל והכנעני כבש אז את הארץ, לפיכך ויאמר אל אברהם לזרעך אתן את הארץ הזאת, עתיד אני להחזירה לבניך, שהם מזרעו של שם".
הביטוי "והכנעני אז בארץ" מופיע בהמשך פעם נוספת וזאת בהוספה מסויימת: "ויהי ריב בין רעי מקנה אברהם ובין רעי מקנה לוט והכנעני והפרזי אז בארץ" רש"י מבאר: לפי שהיו רועין של לוט רשעים ומרעים בהמתם בשדות אחרים ורועי אברהם מוכיחים אותם על הגזל והם אומרים נתנה הארץ לאברהם ולו אין יורש, ולוט יורשו, ואין זה גזל והכתוב אומר והכנעני והפריזי אז בארץ ולא זכה בה אברהם עדיין.
העובדה שהתורה נוקטת פעמיים ביטוי זהה, מעידה כנראה על דבר עמוק יותר.
התורה מספרת לנו על הריב שבין רועי אברהם לרועי לוט ובסיומה מובאת תגובתו של אברהם לאירוע "הפרד נא מעלי אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה".
תגובה זו מפתיעה ומעלה תמיהה. אברהם לקח את לוט בן אחיו היתום לאורך דרך ארוכה וקשה, והוא יורד אתו למצרים ובחזרה משם מספרת התורה, "וגם ללוט ההולך את אברהם היה צאן ובקר". עתה, בשל מריבה פשוטה בין הרועים, תגובתו של אברהם קשה ולכאורה בלתי מובנת.
עיון מעמיק בפרשה זו יסביר לנו מהות הענין:
אברהם אבינו ראה את ייעודו בעולם בהפצת האמונה בבורא עולם ובקרוב הרחוקים לעבודתו. כעדותו של המדרש "ואת הנפש אשר עשו בחרן, אמר רבי אלעזר בן זימרא אם מתכנסין כל באי העולם לברוא אפילו יתוש אחד אינן יכולין לזרוק בו נשמה, ואת אמר ואת הנפש אשר עשו, אלא, אלו הגרים שגיירו, אמר רב הונא אברהם היה מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים".
לוט שהלך עם אברהם הושפע ממנו ודבק באמונתו של אברהם – אמונה בבורא העולם. אולם בשובם ממצרים מספרת התורה: "וישא לוט את עיניו וירא את כל נהר הירדן, כי כולה משקה".
הביטוי "וישא עיניו וירא" מעיד על התבוננות עמוקה, כדוגמא לכך מצאנו אצל יעקב "וישא יעקב עיניו וירא והנה עשו בא" ועל כך מעיר המדרש במקום כי מבטו של יעקב לא היה רק לרגע, אלא לראייה רחוקה יותר לדורות הבאים.
לוט, אשר קיבל את אמונת אברהם מבלי להטיל ספק בכך, מתוך שראה את הצלחת,ו התבונן עכשיו וראה שהנה אנשי סדום ועמורה רעים וחוטאים, אך בכל אופן, גם להם טוב. כעדות הכתוב "כלה משקה כגן ה'". ואז החל לוט להרהר באמונתו של אברהם והתגלו חילוקי דעות יסודיים ועמוקים, בין אברהם לבין לוט באשר לאמונה בבורא עולם. כהוכחה לכך בא הפסוק ואומר" וייסע לוט מקדם" והמדרש בלשונו הקצרה מעיר "הסיע עצמו מקדמונו של העולם".
הדי המחלוקת הקשה, בין לוט לאברהם הגיעו לאוהלם של רועי הצאן של אברהם ולוט. גם הם החלו לריב ואז אומר אברהם ללוט – כל עוד המחלוקת הייתה בנינו ניחא. אבל כאשר חילוקי הדעות יוצאים החוצה, אין אפשרות להמשיך ולחיות בצוותא "הפרד נא מעלי" ומוסיפה התורה מה גרם לכך "והכנעני אז בארץ" אין הכוונה רק והכנעני פיזית, אלא משמעות עמוקה יותר, הרוח הכנענית, האוירה הכנענית היא אשר השפיעה על לוט, להרהר ולהסיע עצמו מקדמונו של העולם, ולהתנתק מדרכו של אברהם.
זוהי למעשה הכוונה גם בתחילת הפרשה "ויבואו ארצה כנען… והכנעני אז בארץ". אברהם החזיק באמונתו הדתית בבורא עולם ויותר מכך, הפיץ אמונה זו בארץ כנען, למרות שהרוח הכנענית שלטה אז בארץ, על אף שהאוירה היתה זרה ומנוכרת, "והכנעני אז בארץ", אבל אברהם הלך בראש מורם בדרכו והפיץ ברבים את האמונה בקב"ה.