הרב ד"ר שלום שרון (ראש הקתדרה הבין לאומית לחקר יהדות אתיופיה, הקריה האקדמית אונו)הטכנולוגיה הרפואית המודרנית של היום, מאפשרת גם לאחר המוות להפיק תאי זרע חיים, להעביר אותם להקפאה עמוקה ולהשתמש בהם בהמשך לצורך הולדת צאצאים לנפטר. מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" דווח על גל פניות של הורים שכולים שביקשו לבצע הליך שאיבת זרע מבנם, חלל צה"ל. מתוך כך עולה השאלה: האם הורים שכולים יכולים להביא לעולם ילד מזרעו של בנם החייל שנהרג במלחמה?
עם שאלה זאת ניגשתי אל כהין (הקס) אלאס סמאי. בהמשך נביא את תשובתו, אך קודם נדון בשאלה מהי דעת ההלכה הרבנית בעניין שימוש בתרומת זרע ממת, וכן בשימוש מתרומת זרע מאדם חי.
נושא זה מעלה שאלות מורכבות מאוד בדיסציפלינות שונות: רפואית, פילוסופית, הלכתית, נושאים הנוגעים לכבוד האדם ולכבוד המת, המשכיות ובניית משפחה. ככל שידוע לי, המחוקק הישראלי עדין לא נתן תשובה ברורה בסוגיה מוסרית-חברתית זו. שמעתי שיש הצעת חוק בכנסת בעניין זה. באמת הגיע הזמן לכונן משהו ברור בנושא.
מהבחינה ההלכתית נראה שקיים מנעד רחב, כאשר בקצה האחד נמצאת הגישה האידיאליסטית, שאוסרת שימוש כזה בזרע בכל מצב. הסבורים כך רואים בכל הנושא של הפריות מלאכותיות מזרע חיילים והפריות מלאכותיות של נשים רווקות, ובפרט מזרע של גוי, כדבר תועבה וזוהמה. בקצה השני עומדת הגישה האקזיסטנציאליסטית, המתירה זאת בתנאים מסוימים. הרבנים באסכולה זו אינם מתעלמים מהשינוי שחל במרוצת השנים באקלים החברתי וההלכתי, ולכן במקרה של רווקות מאוחרת, כלומר אישה שהגיעה לגיל שבו הסיכוי להרות בהמשך קטן יותר, הם מתירים שימוש בזרע, ובתנאי שהזרע מגוי ולא מיהודי.
כך גם נראה בשימוש בזרע לאחר המוות. באופן עקרוני אין מניעה, בתנאי, כמובן, שתימנע האפשרות של נישואי אחים או קרובים. ויש המתנים זאת בקבלת הוכחה מפורשת או מרומזת שזה גם היה רצונו של הנפטר.
נחזור עתה לתשובתו של הקס. שאלתי את הקס מה דעת חכמי יהודי אתיופיה בשאלה זאת. הקס נבהל מאוד מהרעיון של ההלכה הרבנית שהתרומה תגיע מזרעו של גוי. ואחר כך אמר: "אף פעם לא התמודדנו עם השאלות הללו באתיופיה". המשכתי להתעקש: "ובכל זאת, מה אתה היית מורה היום למשפחה כזאת שרוצה להביא לעולם ילד מזרעו של בנם החייל שנהרג במלחמה, או לאישה רווקה מבוגרת הרוצה להקים משפחה?"
רווקות מבוגרות המודאגות מהגיל הביולוגי ושעדיין לא מצאו אהבה, יש לכן עכשיו הזדמנות פז להקים נפש של גיבור ישראל. כמובן, זאת בלי לוותר על החלום למצוא אהבה
הקס ענה: "המשכיות הזרע, יצירת צאצאים ודאגה לדור הבא, הם אחד העקרונות החשובים ביותר בתנ"ך. איש או אישה שאין להם צאצאים, חשובים כמתים. לעומת זאת, איש או אישה שהשאירו צאצאים, הם נחשבים כחיים. זאת הסיבה שרחל אומרת ליעקב שאם אין לה ילדים היא נחשבת מתה. רות ובועז דואגים להמשכיות הזרע. גם תמר ויהודה. מה שמניע אותם הוא עקרון אחד – המשכיות הזרע. בעיקרון זה אנו פוגשים גם אצל אישה שמת בעלה בלא שהיו להם ילדים. אחד מהאחים של בעלה מתחתן איתה, וכך דואגים להמשיך את זרע האח המת".
מה אנו לומדים מדברי הקס? ראשית, הקס אוסר באופן שאינו משתמע לשני פנים להרות מתרומת זרע מגוי. לעומת זאת, כפי הבנתי, הוא מתיר להרות מתרומת זרע מיהודי ידוע (לעניין אי-נישואי אח ואחות בעתיד), גם ללא חתונה. כלומר, התורה אומנם מצווה על פרייה ורבייה והמשכיות הזרע, אבל התורה לא מחייבת נישואים רומנטיים. מה שחשוב הוא המשכיות הזרע.
נראה לי שדברי הקס יכולים לשמש תנא דמסייע להצעה של מספר רבנים להתיר לרווקה וגבר יהודי ידוע להביא צאצאים ללא נישואין. כמו הסכם גירושין שבו ההורים מפרטים את חלוקת האחריות לטיפול בילדים ללא קיום של קשר אישות בין האיש והאישה, כך גם יהיה ההסכם, באמצעות בית הדין, בין האישה המעוניינת להקים משפחה חד-הורית בתרומת זרע לבין הגבר היהודי שתרם את זרעו.
על פי הבנתי את דברי הקס, נראה שבסיטואציה שבה הורים שכולים מעוניינים בקצירת זרע בנם שנהרג, צריך להתיר להם ללא כל תנאי. הם פועלים לכבודו של המת ולא לכבודם. רצונם להחיות את נפש הבן הגיבור שנפל על הגנת המולדת.
לכן, נראה שגם במצב של רווקה מבוגרת הרוצה להרות, היא אינה מעמידה את רצונה מול חשיבות קדושת המשפחה. ההיפך, רצונה הוא רצון התורה – המשכיות הזרע. לכן, נראה שההלכה הרבנית, כאמור לא באופן גורף, מתירה זאת בתנאי שהיא תשתמש בזרעו של גוי. צעד זה הוא צעד מבורך, אבל יותר מזה. באמצעות שימוש במאגר הזרע של חיילים שנהרגו במלחמת "חרבות ברזל", רווקות מבוגרות המודאגות מהגיל הביולוגי ושעדיין לא מצאו אהבה, יש לכן עכשיו הזדמנות פז להקים נפש המת – נפשם של גיבורי ישראל. כמובן, זאת בלי לוותר על החלום למצוא אהבה בהמשך הדרך.
להבנתי, על פי התפיסה המקראית, מעשה זה הוא מעשה אצילי וגדול, מלא בחמלה ובאהבה, בעוז ובגבורה. אין דבר כל כך מושלם, כל כך ערכי ותורני מאשר להחליט להקים זרע עם נפש המת, גיבור ישראל. צעדיה של רות המואבייה הביאו ללידתו של המשיח דוד המלך.
דומני שאני לא מגזים כשאני אומר שמעשה מעין זה של רווקה המחליטה להביא חיים לעולם מזרע חייל שנהרג במלחמה, מקרב אותנו לימות המשיח. זאת גאולה לכל הצדדים. גם לאישה הרווקה בגיל מתקדם, גם לנפש החייל שנהרג, גם להוריו ולבני משפחתו וגם לכל עם ישראל.
