הרש אבינועם (מחנך ומעביר שיחות להורים, מורים ונוער)אם יש משהו שמטריד אותי מאוד, כשאני פוגש שמיניסטים ושמיניסטיות רגע לפני שהם יוצאים לחיים האמיתיים, זו העובדה שאנחנו מלמדים אותם לבגרות ב-5 יחידות מתמטיקה, חופרים להם על הגיבושים לסיירות – אבל שוכחים להכין אותם למבחן הכי גדול של החיים שלהם: היכולת לבנות קשר, לשמור על הלב שלהם, ולהיות בני אדם. אנחנו משחררים אותם למים הסוערים של עולם הדייטים, ואז מופתעים כשהם חוטפים שוק.
הנה כמה דברים בסיסיים שאנחנו חייבים להתחיל ללמד אותם כבר בכיתה י"ב, בלי פילטרים ובלי להתבייש:
הנדסת אנוש מתחילה בהיגיינה ובמודעות: אפשר לדבר עד מחר על עומק רוחני, פנימיות וציפיות משותפות, אבל בואו נתחיל מהקרקע. מודעות עצמית ואסתטיקה בסיסית. בחור או בחורה שמגיעים לדייט צריכים להבין שריח טוב, לבוש מכבד ומראה מטופח הם לא עניין של שטחיות. ממש לא. הם ה-א"ב של כבוד לזולת: להתקלח, לשים דאודורנט, להסתרק, להגיע בלבוש נקי ושמכבד את האירוע. זה לא רק בשביל הצד השני, זה קודם כל בשביל ההרגשה העצמית והביטחון שאתם מביאים איתכם.
nathan-dumlao-unsplash
גוסטינג זה לא 'לא נעים לי', זו פחדנות: הדור הצעיר צומח לתוך עולם של מסכים, וקל מאוד להיעלם מאחורי מקלדת. חייבים ללמד אותם בבית הספר ובבית: אין דבר כזה להיעלם. יצאתם לדייט? שוחחתם וזה לא מתאים? עונים. לא מסננים, לא מנתקים מגע, ולא משאירים את הצד השני באוויר ובספקות. נהלו שיחה קצרה, מכבדת וישרה: "היה לי נעים להכיר, אבל אני מרגיש/ה שזה פחות מתאים". אומץ לב מוסרי הוא שריר שמפתחים, והוא מתחיל בלהישיר מבט ולהיות בן אדם.
הלב שלכם הוא לא מזכוכית: אחד הדברים הכי כואבים לראות זה בחור או בחורה שחוזרים מדייט לא מוצלח ומרגישים שהעולם שלהם חרב. הם לוקחים כל 'לא' כאישור לכך שהם לא שווים, לא מוצלחים או לא ראויים לאהבה. אנחנו חייבים לבנות אצלם חוסן נפשי ומנטלי. ללמד אותם שדייט שלא הצליח הוא לא כישלון אישי, אלא פשוט חוסר התאמה. דחייה היא חלק טבעי מהחיים, והיא בשום אופן לא מגדירה את הערך העצמי שלכם.
איך אנחנו לא נפגעים מכל אחד: כדי לא להתרסק מכל דייט, צריך להבין מושג פשוט: לא כל אדם שאתם פוגשים בדרך הוא השופט שלכם. למה אנחנו נותנים לאדם שפגשנו לשעתיים את המפתחות למצב הרוח, לביטחון ולדימוי העצמי שלנו? כשנלמד את הנוער שלנו להפסיק לבקש אישור מהסביבה ולדעת מה הם שווים מבפנים, הם יגיעו לפגישות מתוך ביטחון, שקט פנימי ועוצמה, ולא מתוך תחושת מבחן לחוצה שבה כל מילה קובעת את גורלם.
ניהול יחסים ואינטליגנציה רגשית: להבין ששפה שבעל פה היא רק חצי מהעניין. יש שפת גוף, יש רגישות, יש יכולת להקשיב באמת ולא רק לחכות לתורך לדבר. לדעת מתי הצד השני זקוק למרחב, מתי נעים לו ומתי פחות, ובעיקר לדעת איך לנהל תקשורת בריאה, פתוחה, כנה ומכבדת. אלה מיומנויות שנרכשות בלמידה ובתרגול, והן המפתח האמיתי לזוגיות יציבה.
הגיע הזמן שמערכת החינוך, המורים וההורים ישבו עם החבר'ה הצעירים והאהובים האלה, בגובה העיניים, ויציידו אותם לא רק בתעודת בגרות עם ציונים גבוהים, אלא בארגז כלים אמיתי לחיים. כשיש לך חוסן פנימי, מודעות עצמית וכבוד בסיסי לבני אדם, הדרך למציאת זוגיות הופכת מים של דמעות, אכזבות וחששות למסע מצמיח, מחזק ומלא בתקווה.
