ספר תורה שנמצאה בו טעות במהלך הקריאה

שאלה: כיצד יש לנהוג כאשר במהלך קריאת התורה נמצאה טעות בספר התורה?

תשובה: בשבוע שעבר עסקנו כאן בדין ספר תורה שנמצאה בו טעות, והזכרנו את פסיקתו של הרמב"ם בתשובותיו (שו"ת הרמב"ם, רצ"ד), שניתן לברך את ברכות התורה גם על קריאה בספר פסול. הדגשנו שרוב הראשונים, וכך גם השולחן ערוך, לא קיבלו את דעת הרמב"ם, וקבעו שלא ניתן לברך על ספר תורה פסול.

אמנם, בעניין אחד סמכו הפוסקים האחרונים על דעתו של הרמב"ם: כאשר נמצא פסול בספר התורה לאחר שכבר קראו בו. אם השלימו את קריאת הפרשה כולה, יצאו ידי חובתם, ואין צורך לחזור ולקרוא שוב. אך גם אם הטעות נמצאה באמצע הקריאה, אין צורך לחזור ולקרוא את הפרשה מתחילתה, אלא מחזירים את הספר הפסול לארון הקודש, מוציאים במקומו ספר תורה כשר, וממשיכים לקרוא מן המקום שבו הפסיקו.

מחלוקת נרחבת בין הראשונים היא כיצד יש לנהוג בעניין ברכות התורה במצב כזה. השולחן ערוך (אורח חיים, קמ"ג ד') פסק, שעל ספר התורה הפסול אי אפשר לברך ברכה אחרונה, ולכן אם נמצאה טעות באמצע העלייה, יסגרו את הספר ולא יברכו ברכה אחרונה "אשר נתן לנו תורת אמת". לאחר מכן ימשיכו את הקריאה בספר כשר בדיוק מן המקום שבו הפסיקו, ורק לאחר מכן, בסיום העלייה, יברכו ברכה אחרונה.

הרמ"א (שם) חלק על השולחן ערוך, ופסק שניתן לברך ברכה אחרונה גם על הספר הפסול. אמנם, אם הפסול נמצא במקום שבו לא ניתן לעצור את העלייה, למשל אם נשארו פחות משני פסוקים עד לסיום הפרשייה; או אם קראו רק פסוק אחד או שניים ואז נמצאה טעות – במצבים כאלה, ינהגו כדעת השולחן ערוך: יוציאו ספר אחר ויקראו בו, ורק לאחר מכן יברכו ברכה אחרונה. אך כאמור, אם כבר קוראה שלושה פסוקים בספר הפסול, וניתן לעצור את העלייה, יש לברך ברכה אחרונה על הספר הפסול, ורק לאחר מכן להוציא ספר אחר ולהעלות לתורה עולה נוסף, שיברך כרגיל ברכה לפניה וברכה לאחריה.

המשנה ברורה מעיר, שבשבת ראוי "להוסיף עליות" כאשר נמצאה טעות בספר התורה, כך שבפועל יעלו שבעה עולים בספר הכשר. כך, למשל, אם נמצאה טעות בספר באמצע עליית "שלישי", יוציאו ספר חדש, ואין צורך לחזור ולקרוא שוב את העליות הראשונות; אבל את המשך הפרשה, לא יחלקו בין ארבעה עולים, אלא בין שבעה עולים, כדי שבסך הכל יהיו שבעה עולים בספר הכשר.

חידוש נוסף של המשנה ברורה הוא, שאם העולה בירך את ברכת התורה, ומייד נמצאה טעות בספר, כלומר שאפילו לא התחילו את הקריאה – במצב כזה ראוי לברך שוב ברכה ראשונה על הספר הכשר. אף שמעיקר הדין מוסכם על השולחן והרמ"א שאת הברכה הראשונה שבירכו על הספר הפסול בוודאי אין לחזור ולברך שוב, הרי שכאן, כאשר לא התחילו את הקריאה, נדרשת ברכה ראשונה נוספת.

מציאות שכיחה במוצבי צה"ל היא שאין בבית הכנסת היחידתי ספר תורה נוסף. לדעת הספרדים הפוסקים כשולחן ערוך, במצב כזה אם נמצאה טעות בספר – ישלימו את הקריאה מן הספר הפסול, אך לא יברכו ברכה אחרונה כלל, כי כאמור לא מברכים על ספר פסול.

אך למנהג האשכנזים, שאפשר לברך ברכה אחרונה גם על ספר פסול, כתב המשנה ברורה שכאשר אין ספר תורה אחר, ניתן להציע תקנה קצת יותר מורכבת, והיא: העולה שבעלייתו נמצאה הטעות יישאר לצד ספר התורה, ולא יסיח את דעתו מן הקריאה. הגבאי יקרא לעולים שנשארו, אלא שכל אחד מהם יעלה ויקרא בלי ברכה ראשונה ובלי ברכה אחרונה. בסיום העלייה השביעית, יחזור אותו עולה שנמצאה אצלו הטעות וכבר בירך ברכה ראשונה – ויברך ברכה אחרונה עבור כל העולים שעלו אחריו. בדרך זו, נמצא שהקריאה בכללותה הייתה באופן של ברכה ראשונה ואחרונה.

המשנה ברורה מצטט מחלוקת בין האחרונים האם במצב כזה אפשר יהיה להמשיך ולקרוא גם את ההפטרה בברכותיה, וגם כאן: למנהג עדות המזרח יקראו הפטרה בלי ברכות, כי הקריאה לא הושלמה כהלכתה; אך למנהג האשכנזים ניתן להקל ולקרוא את ההפטרה בברכותיה, על בסיס אותה ברכה אחרונה שבירכו בסיום הקריאה בספר הפסול.

כך סוכמו הדברים בספר תורת המחנה מבית מדרשה של הרבנות הצבאית (כרך א', פרק ט"ו תשובה ט"ז): "ספר תורה שנמצאה בו טעות באמצע הקריאה, ינהג העולה על פי מנהג אבותיו: למנהג הספרדים והתימנים יחליפו את הספר לאלתר והעולה יברך את הברכה האחרונה על הספר החדש בסוף עלייתו, ואילו מנהג האשכנזים שאם על פי דין ניתן לברך ברכה אחרונה במקום שנמצאה הטעות, יברך לאלתר על הספר הפסול ולאחר מכן יחליפוהו, ורק אם לא ניתן לברך שם, יחליפו תחילה את הספר ויברך את הברכה האחרונה על הספר החדש בתום עלייתו. אם אין בנמצא ספר תורה אחר, מנהג הספרדים והתימנים לסיים הקריאה בספר הפסול ולאחר מכן להפטיר בנביא בלא ברכות, ואילו מנהג האשכנזים שהעולה ישהה מלברך ברכה אחרונה ויעלו שאר הקרואים בלא ברכות, והעולה יעמוד לצידם ויקרא עמהם בלחש, ובסיום הקריאה יברך את הברכה האחרונה ויקרא ההפטרה".