הרב יובל שרלו (ראש ישיבת אורות שאול תל אביב וראש המרכז לאתיקה בארגון רבני צהר)החלום הוא אחד מחוויות החיים העמוקות ביותר. אין מדובר בשיגעון חולף עם קורי השינה הפרושים על האדם, ובעניין שיש לבערו מן התודעה מהרגע בו קמים. אין זה נכון כי החיים מתנהלים רק בשעה שאדם ער, ואילו בשנתו הוא נחשב כ"מת". אמנם יש מוות מסוים בשינה – ואחד לדעת חז"ל שינה היא אחד משישים שבמיתה – אולם בד בבד יש בשינה חוויות חיים מיוחדת במינה. החלום משוחרר הרבה יותר מכבלי ההיגיון, המוסר, הצדק, החסד, והוא מתפרץ במלואו מתוך תודעת האדם. אמת הדבר שאף הוא אינו בן חורין לחלוטין, וגם בשעה שאדם חולם מתרחש תהליך מסוים של בקרה, אולם החרות הזו היא אחד מגילויי החיים.
ברם, קשה מאוד לקבוע את היחס הראוי לחלום. דברי חכמים עצמם מלאים סתירות ביחס לחלום: מחד גיסא טענו כי חלום אחד משישים בנבואה ומאידך גיסא טענו כי החלומות שווא ידברו; מחד גיסא לימדו כי אין אדם רואה אלא מהרהורי ליבו ומאידך גיסא הורו כי כל החלומות הולכין אחר הפה; מחד גיסא אמרו כי הנודר בחלום נדרו אינו נדר ומאידך גיסא לימדו כי יש להתענות תענית חלום, ועוד ועוד. למעשה כלל אין מדובר בסתירות. דווקא בשל העובדה כי החלום הוא אכן תופעה נפשית ייחודית בעולמו של האדם, הסתירה קיימת בו מיניה וביה, ודברי חז"ל אך משקפים את המורכבות המסובכת של החלום.
לפיכך עולה השאלה מה ראוי כי יעשה האדם עם חלומותיו? הלוא מדובר בחוויה כל כך מורכבת ומסובכת, שקשה לעמוד על פישרה ועל מסריה – מה אפוא ניתן לעשות עימו?
הנטייה הראשונית היא ללכת לפותר חלומות. ואכן, קיימת היום פריחה של מומחים לפתרון חלומות – למן אלה שתולים עצמם במדע הפסיכולוגיה, ועד אלה המתיימרים לפתור את החלומות על פי חוכמת הקבלה. ברם, לאמתו של דבר מדובר באחיזת עיניים ובהטעיה. אין איש המסוגל לפתור את חלומות רעהו, אלא אם כן רוח א-לוהים מיוחדת שורה עליו, כפי שהיא שרתה על יוסף הצדיק בפתרון חלומות פרעה עליו נקרא בשבוע הבא. פעמים רבות מדובר בשרלטנות, בניצול, ביומרה ובשקר שלא אחת הם גורמים נזק של ממש, בעיקר בשעה בה הם טוענים כי החלום מורה לעשות דבר מה מעשי החורץ את גורלו של האדם. נכון יותר להתרחק מאוד מאוד מדברי שקר אלה.
מאידך גיסא – זו תהיה החמצה נוראה של חוויית חיים להתעלם מעולמם החלומות. ההלכה כיוונה את הדרך הראויה. היא לימדה כי החולם חלום רק יעשה הטבת חלום; היא לימדה את דיני תעניות חלום – ומכאן אנו למדים שהיא התייחסה ברצינות לחלום. ברם, היא לא העניקה כל כלים לפתור את החלום במובן המלא של המילה. אדם צריך לעבד את חלומותיו, לשאול את עצמו מה העניק החלום ואילו תחושות הוא חש בשעה שהוא חלם את החלום, ולנקוט בעוד הרבה טכניקות. ברם, כל אלה הם דברים שהוא חווה בלשון ספק, כאפשרות, כהבנה ראשונית, כהשערה. אמנם ניתן להבין את הרצון לקבל פיתרון חד משמעי ממפענח חלומות, אולם לצערנו הדבר חסום בפנינו, ומה שאנו יכולים לעשות הוא הרבה מאוד – אך לא מושלם.
חלומות יוסף הצדיק היו כמעט נבואה של ממש. חלומותינו שלנו הם בעלי מעמד נמוך בהרבה. אף על פי כן, נכון לראות אותם בהקשר הראוי – חוויות חיים מיוחדות, שהן כמעט ולא ניתנות לפענוח, אבל בעלות משמעות של ממש. בשעה שאדם מתייחס אליהם כך אין הוא נופל ברשת המובילה אותו למקומות לא טובים, אך מפיק את מה שניתן להפיק מעולם זה. כך בונים עולם מלא.
תשס"ח
