שורץ אודי (רב, סא"ל, ראש ענף ההלכה, הרבנות הצבאית)הנחיות הלכתיות לחיילי צה"ל ליום הכיפורים פורסמו בקובץ "הלכה כסידרה" מבית מדרשה של הרבנות הצבאית, ובמסמכים מפורטים של דגשים הלכתיים שהופצו בין החיילים ובין הרבנים הצבאיים. רבני היחידות הם המרא דאתרא, וידריכו את החיילים באשר להלכות היום, ובעיקר בכל הקשור להלכות התענית.
במכלול השיקולים יינתן כמובן מקום לייחודיות של יום הכיפורים, ולחשיבות השמירה על אופיו וצביונו גם במהלך הפעילות המבצעית. כך, למשל, בעניין החלפת משמרות – אין היתר לנסוע מן הבית אל המשמרת ביום הכיפורים, ובוודאי שלא לשוב הביתה בסיום המשמרת. במקרים חריגים המחייבים מענה פרטני, יש להיוועץ ברבני היחידות. במפקדות, בחמ"לים ובמכלולים שבהם אין אפשרות מעשית ללינה ולמנוחה, מותר גם ביום הכיפורים לנסוע ברכב למקום הקרוב ביותר שיש בו אפשרות למנוחה ואגירת כוחות לקראת המשמרת הבאה.
אסור מהתורה לאכול ולשתות ביום הכיפורים אפילו מעט. עם זאת, כאשר אוכלים בשיעור מועט חומרת האיסור פחותה. לכן, גם מי שנצרך לאכול ביום כיפור, במידה ויכול להסתפק באכילה של 30 סמ"ק (כנפח קופסת גפרורים) ושתייה של 40 מ"ל (כתכולה של פקק מימייה) בהפסקות של תשע דקות, מבלי שהדבר יפגע במוכנות המבצעית, עליו לעשות כן. במידה ואינו יכול להמתין זמן זה, ניתן לקצר את השהות בין אכילה לאכילה עד שתי דקות, ובין שתייה לשתייה עד חמש שניות. אין צורך להמתין בין אכילה לשתייה.
חשוב לזכור ולהזכיר, שהימנעות מאכילה ושתיה בעת עיסוק בלחימה עלולה להוות מכשול להצלחת המשימות וסכנה לחיי הלוחמים. חייל הנצרך לאכול בשל עיסוקו בלחימה, מקיים בכך מצווה, כפי שכתב הלבוש (תרי"ח, י'): "שאין האכילה עבירה גבי חולה שיש בו סכנה, כי אדרבה מצוה הוא לגביה", ואין כל עניין להחמיר בכך.
ההחלטה בדבר תענית במהלך פעילות מבצעית צריכה להתקבל בכל מקרה לגופו תוך היוועצות ברב היחידה; להלן דוגמאות מרכזיות:
- חיילים העוסקים בלחימה עצימה, בדגש על חיילים העוסקים בלחימה מעבר לגבול בשטח אויב, חייבים לאכול ולשתות כרגיל.
- חייל המצוי מעבר לגבול ואינו עוסק בלחימה עצימה, כגון שנמצא בחלק ממוצבי הקבע שהוקמו במרחב החיץ ולא מוטלת עליו משימה מבצעית במהלך היום, והוא סמוך ובטוח שאכילה ושתיה "לשיעורין" לא תפגע כלל בעירנות, בחדות ובמוכנות לכל תרחיש, יקבל הדרכה מתאימה מרב היחידה, ובמהלך הצום יקפיד על אכילה ושתייה "לשיעורין" באופן שיבטיח כי הוא לא יבוא לידי חולשה או התייבשות. הדרכה זו לאכילה ושתייה "לשיעורין" תהיה רק באותם מקרים שבהם אכן ברור שאין הסחת דעת או תקלה מבצעית, ובכפוף לשיקול דעתם של רבני היחידות.
- חיילים העוסקים במשימות בטחון-שוטף, במשימות אבטחה במחנות עורפיים, או במשימות פיזיות של תמיכת הלחימה (כגון טכנאי מטוסים וכלי שייט) – יאכלו וישתו "לשיעורין", אלא אם כן העיסוק ב"שיעורין" מסיח את דעתם מן הפעילות שבה הם עוסקים, ואז יאכלו כרגיל.
- חיילים העוסקים בניהול הלחימה ובתמיכתה במכלולים ובחמ"לים ישתדלו לצום. אם אינם מסוגלים להתרכז במשימותיהם בלי שתייה, ישתו "לשיעורין".
- חיילים העשויים להיכנס ללחימה רק בהתראה ממושכת, כגון לוחמים בתקופת הכשרה או משרתי מילואים ששוהים ביום הכיפורים בביתם, או חיילים הנמצאים בבסיס אבל פעילותם מאפשרת לצום מבלי לגרוע מיכולתם לעבור למצב תפקוד מלא בעת הצורך, מחויבים לצום, וידאגו לאוכל ושתייה בהישג יד למקרה הצורך.
מצווה להרבות בסעודה בערב יום כיפור, וגם מי שיודע שלא יתאפשר לו לצום, ראוי שישתדל בכך.
חיילים שבשל נסיבות מבצעיות מעריכים שלא יוכלו להשלים את הצום, יעדיפו לאכול ולשתות "לשיעורין" מתחילת הצום, מאשר לצום מספר שעות בתחילתו ואחר כך לאכול כדרכם. חייל שאכל או שתה בצום מפני צורך מבצעי, בין שאכל כדרכו ובין שאכל "לשיעורין", אם לאחר מכן סיים את משימתו ומתאפשר לו לצום – מחוייב לצום כרגיל עד צאת היום הקדוש.
האוכל לחם ביום הכיפורים נוטל ידיו כדרכו בשפיכת מים על כל כף היד. אם אוכל לחם בשיעור כביצה – מברך על הנטילה. לאחר האכילה מברך ברכת המזון כרגיל, ומוסיף 'יעלה ויבוא'. אם שכח אינו חוזר. מספר חיילים האוכלים לחם ביום כיפור, יימנעו מלאכול יחדיו כדי שלא תחול עליהם חובת זימון. האוכל או שותה "לשיעורין", אינו מברך ברכה אחרונה, ואם לא הסיח דעתו ולא עקר ממקומו מאז שברך ברכה ראשונה, אף אינו חוזר לברך לפני אכילה או שתייה נוספת. כשאוכל לחם פחות משיעור זה – לא יברך על נטילת ידיים.
יום הכיפורים הוא היום הקדוש בשנה, בו מתכפרים עוונותינו. ביום זה אנו מצווים לשוב בתשובה שלמה, לערוך חשבון נפש ולפייס את זולתנו. עלינו להתחזק מאוד באחדות ישראל ובאהבת חינם, שהן התנאי המהותי והיסודי לכפרת עוונות ולהשראת השכינה.
גמר חתימה טובה לנו ולכל בית ישראל.
