אבידן יאיר (דירקטור ופעיל חברתי, לשעבר המפקח על הבנקים)בשבת, שהיא גם יומו הראשון של חג הסוכות, נקרא בתורה: "ולקחתם לכם… פרי עץ הדר, כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל". ארבעה מינים שונים, הנלקחים יחד למצווה אחת.
חז"ל ראו בארבעת המינים משל לבני אדם שונים. האתרוג שיש בו טעם וריח, הלולב שיש בו טעם ואין בו ריח, ההדס שיש בו ריח ואין בו טעם, והערבה שאין בה לא טעם ולא ריח. אין כאן ניסיון לטשטש את ההבדלים. להפך, הם מוצגים במלואם. ובכל זאת קובע המדרש: "יוקשרו כולם אגודה אחת והן מכפרין אלו על אלו".
יש כאן רעיון עמוק יותר מסובלנות. איננו רק נדרשים לחיות לצד מי ששונה מאיתנו. אנחנו זקוקים זה לזה. השלם גדול מחלקיו דווקא משום שחלקיו שונים.
המסר הזה מקבל השנה משמעות מיוחדת. בעוד קצת למעלה מחודש נלך לבחירות, והקמפיינים כבר כאן. מטבעה של מערכת בחירות להבליט מחלוקות. זו מהותה של דמוקרטיה: להציג חלופות, לחדד הבדלים, להתווכח על ערכים, דרך ומדיניות ולאפשר לציבור לבחור.
אבל בחירות מחייבות הבחנה בין חלופות; הן אינן מחייבות שנאה בין בני אדם.
אפשר, צריך וחייבים לחדד את השונה בלי להשחיר את האחר. להתווכח בחריפות בלי להסית. להיאבק על הדרך בלי להפוך יריב פוליטי לאויב. לומר בבירור במה אנחנו שונים, ובה בעת לזכור כמה רב המשותף והשווה בינינו.
דווקא בתקופת בחירות האחריות לכך גדולה במיוחד. היא מוטלת על כולנו, אך בראש ובראשונה על מי שמבקשים להנהיג אותנו. למילים של מנהיגים יש משקל. לקמפיינים יש השפעה. אמירה שנועדה להשיג עוד קול היום עלולה להשאיר צלקת בחברה הרבה אחרי שהקלפיות נסגרות. ניצחון בבחירות אינו יכול לבוא במחיר של הפסד החברה.
ארבעת המינים אינם מתבקשים להפוך למין אחד. האתרוג נשאר אתרוג והערבה נשארת ערבה. השונות אינה חולשה שצריך למחוק; היא חלק מהשלם. אבל כדי שהשלם יתקיים, צריך לדעת לאגוד את חלקיו.
הבחירות יסתיימו. יהיו מנצחים ומפסידים, יהיו הכרעות שנשמח בהן וכאלה שנחלוק עליהן. ביום שאחרי נצטרך להמשיך לחיות כאן יחד.
כי לפני המחנות, המפלגות והקמפיינים, אנחנו עם אחד. אין לנו ארץ אחרת ואין לנו עם אחר.
אחדות איננה אחידות. מותר לנו להיות שונים ומותר לנו לחלוק. חובה עלינו לשמור על התרבות, הכבוד והגבולות. נולדנו כאן כדי להישאר, והאחריות שלנו היא להבטיח שלנצח נוכל לחיות כאן – יחד.
