אבידן יאיר (דירקטור ופעיל חברתי, לשעבר המפקח על הבנקים)אחת השאלות הראשונות שהאדם נשאל בתורה היא גם אחת השאלות שמלוות אותנו עד היום: "אי הבל אחיך?". תשובתו של קין קצרה ומטלטלת: "לא ידעתי, השומר אחי אנכי?"
פרשת בראשית היא סיפור בריאת העולם, אבל כמעט מיד היא הופכת לסיפור על האדם ועל יחסו לאחר. קין אינו רק פוגע באחיו. הוא מתנער מעצם האחריות כלפיו. כאילו גורלו של האחר, אפילו אחיו, אינו מעניינו.
השבת, שהיא גם "מחר חודש", מזמנת לנו תשובה אחרת. בהפטרה אנו פוגשים את דוד ויהונתן. יהונתן הוא בנו של שאול המלך; דוד הוא מי שעלול לתפוס את מקומו. האינטרס האישי, המשפחתי והפוליטי היה אמור להציב אותם משני עברי המתרס. אלא שיהונתן בוחר אחרת. הוא מגן על דוד, מזהיר אותו מפני הסכנה ומקיים את הברית שכרת עמו. בפרידתם הוא אומר: "לך לשלום, אשר נשבענו שנינו אנחנו בשם ה'".
זו אינה חברות הנבחנת כאשר הכול נוח. יהונתן יודע שלבחירתו עלול להיות מחיר אישי כבד. דווקא משום כך היא משמעותית: ערכים נבחנים לא כאשר הם משרתים את האינטרס שלנו, אלא כאשר הם מתנגשים בו.
קין שואל: "השומר אחי אנכי?" יהונתן למעשה משיב – כן.
אנחנו נוהגים לומר שכולנו אחים. המבחן אינו באמירה, אלא במימושה. אחווה אינה מחייבת הסכמה. היא מחייבת לזכור שגם מי שחושב אחרת, מצביע אחרת, מאמין אחרת או חי אחרת הוא חלק מאותו בית משותף.
בחברה הישראלית קל מדי לחלק את העולם ל"אנחנו" ו"הם", ימין ושמאל, דתיים וחילונים, יהודים וערבים, מרכז ופריפריה, משרתים ומי שאינם משרתים. מחלוקת היא חלק מדמוקרטיה. הפיכת החולק עלינו לאויב מסכנת אותה.
כאן מוטלת אחריות מיוחדת על מנהיגות. מנהיג אינו נבחן רק ביכולתו לגייס את מחנהו, אלא גם ביכולתו שלא לבנות כוח באמצעות העמקת השסע והפילוג. לראות גם את מי שלא הצביע עבורו ולא חושב כמוהו. למילים של מנהיגים יש כוח – לחבר, אך גם לפרק. האחריות מתחילה גם בהן.
אנחנו מתקרבים ליום הבחירה. לצד השאלה במי לבחור, ראוי שנשאל איזו חברה אנחנו מבקשים להיות ביום שאחרי.
ויש משמעות יפה לכך שבראשית פוגשת השנה את "מחר חודש". התורה מתחילה מחדש, חודש חדש עומד בפתח, ושניהם מזכירים שהתחדשות אינה מחיקת העבר. היא האפשרות ללמוד ממנו ולכתוב אחרת את הפרק הבא.
להיות אחים זו אינה רק עובדה. זו בחירה יומיומית: לראות את האחר, לשמור עליו ולוודא שהלב במקום הנכון. כך נוכל להבטיח כאן לא רק חיים משותפים היום, אלא המשכיות לחברה ולמדינה לדורות.
"השומר אחי אנכי?" כן. זו האחריות של כולנו.
