הנרטיב

שמואל ב' פרק ט"ז

תיאוריית התיוג (Labeling theory) טוענת כי עבריינות אינה תכונה מולדת אלא תוצאה של האופן בו החברה מגדירה ומתייגת את הפרט. למשל, כאשר ילד גונב מחנות, הוא עשה מעשה עברייני, אך הוא נהיה עבריין רק אחרי שהמשטרה, בית הספר או הסביבה תייגו אותו כ"גנב". הכינוי החדש הופך לחלק מזהותו העצמית ומסליל אותו להמשיך ולגנוב.

יש לנו נרטיב על עצמנו שנבנה במידה רבה באמצעות תגובות מהסביבה המכווינות אותנו בעולם. אנחנו מרגישים מחויבות לממש את ההבטחה שהדביקו עלינו. אם אני מתויג כ"טיפש" בבית הספר, זה ישפיע על המסוגלות העצמית שלי בבחירת קריירה או בגישה ללימודים אקדמיים. ניתן לשנות ולעצב את הנרטיב, אבל תיוג חזק שנצמד עלינו- קשה להוריד אותו. האדם פועל לפי אותו נרטיב והנבואה מגשימה את עצמה.

בפרק ט"ז בשמואל ב', אנחנו רואים תיוג גם למקום החיובי בדמותו של חושי הארכי. "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּא חוּשַׁי הָאַרְכִּי רֵעֶה דָוִד אֶל אַבְשָׁלוֹם וַיֹּאמֶר חוּשַׁי אֶל אַבְשָׁלוֹם יְחִי הַמֶּלֶךְ יְחִי הַמֶּלֶךְ. וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל חוּשַׁי זֶה חַסְדְּךָ אֶת רֵעֶךָ; לָמָּה לֹא הָלַכְתָּ אֶת רֵעֶךָ. "

את הכינוי "רעה דוד" לא רק הכתוב מספר לנו אלא גם אבשלום בעצמו. הזהות של חושי מדגישה פה את היציבות שלה, גם כאשר הוא מגיע לבית אבשלום ומצליח להערים עליו, בתוכו הוא נשאר אותו הדבר- רעו של דוד.

מן הצד השני, במחנה דוד, אנחנו רואים איך אותה תווית היא זירת מאבק של נרטיבים. איש ממשפחת שאול ושמו שמעי בן גרא מקלל ומסקל את דוד באבנים. הוא מכנה אותו "איש  הדמים ואיש הבליעל". מנסה להוריד את רוחו של דוד בכך שהחזיר אותו לנרטיב ישן של מחריב בית שאול (דימוי שדוד ניסה בכוח להיפטר ממנו). אבישי בן צרויה מחזיר בתיוג משלו- "לָמָּה יְקַלֵּל הַכֶּלֶב הַמֵּת הַזֶּה, אֶת אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ." הוא מוריד את שמעי לדרגה של נבלה חסרת חשיבות.

דוד, לעומת זאת, מבין את התהליך המסתמן- שמעי, בשליחות אלוקית מקלל את דוד כאיש דמים. אם יקשיב לאבישי, הוא יהרוג את שמעי ובכך ידביק חזק יותר את הכינוי החדש-ישן. הוא מבין כי הוא בשעת מבחן ומחזיר בהדבקת כינוי משלו- " וְאַף כִּי עַתָּה בֶּן הַיְמִינִי הַנִּחוּ לוֹ וִיקַלֵּל כִּי אָמַר לוֹ ה'. "הכינוי "בן הימיני" מחזיר לכלב המת את אנושיותו וגם מוסיף את השיוך המשפחתי המסביר מדוע הוא מקלל- וכך עומד דוד במבחן וכפי שאמר בעצמו- "אוּלַי יִרְאֶה ה' בְּעֵינִי וְהֵשִׁיב ה' לִי טוֹבָה תַּחַת קִלְלָתוֹ הַיּוֹם הַזֶּה".