ליצחק ולרבקה נולדו תאומים. לא זהים. התורה מציינת שהם שונים בחזותם ובהתנהלותם. התורה מספרת על השוני, אך אינה שיפוטית לגבי אופיים. חז"ל כן. רש"י בפסוק "ויתרוצצו הבנים בקרבם" מסביר "עוברת על פתחי תורה.. יעקב רץ ומפרכס לצאת, עוברת על פתחי ע"א, עשו מפרכס לצאת". ניתן להבין שלדעת רש"י השוני בין האחים הוא מבטן האם, כלומר הבדל גנטי. הרש"ר הירש חושב אחרת: "הניגוד העמוק שבין נכדי אברהם מקורו העיקרי היה לא רק בתכונותיהם, אלא גם בחינוכם הלקוי". להבנתו, השארת הילד יעקב באהל, ושליחת הילד עשו לשטח, עיצבו את אופיים השונה בבגרותם. כלומר לדעת הרש"ר, השוני בין האחים אינו גנטי, אלא חינוכי, סביבתי.
חילוקי הדעות ביניהם מופיעים גם בפרשת נח: "כי יצר האדם רע מנעוריו". רש"י: "משננער לצאת ממעי אימו..". האדם נולד רע, כלומר, תורשתי. ורש"ר הירש: "טעו המפרשים בפירוש הפסוק.. אם יצר לב האדם ישוב להיות רע – ואף רע מנעוריו.. אף על פי כן לא אוסיף לקלל עוד." כלומר, קיימת השפעה סביבתית על התנהגותו ואופיו של האדם.
בטרמינולוגיה של ימינו נקרא למחלוקת עתיקה זו – תורשה מול סביבה Nature vs. Nurture)). זו שאלה עתיקת ימים במדע ובפילוסופיה. מה משפיע יותר, תורשה או סביבה ואיך עובד השילוב ביניהן. בעבר היה נוח לומר שההשפעה התורשתית היא הקובעת. זה שרת את בעלי הכוח והשררה. לא ניתן לסקור כאן את העמדות השונות לאורך השנים, אך אציין שני גדולי עולם, מבני עמנו, שחיו במאה הקודמת ותפיסתם הייתה שונה: זיגמונד פרויד, שטען שאנחנו נולדים עם מערכות גנטיות דחפיות ויצריות שהן בעיקר מכתיבות את חיינו. לעומתו יאנוש קורצ'אק שאמר: "אין ילד רע, יש ילד שרע לו".
כיום ברור שגנטיקה וסביבה משפיעות עלינו. השאלה היא כמה ואיך. מחקרי תאומים זהים (100% דמיון גנטי) ותאומים לא זהים (כ 50% דמיון גנטי) הם מהכלים המרכזיים להערכת ההשפעה של התורשה מול הסביבה. מושג חשוב בנושא הוא פרדיספוזיציה (נטייה מוקדמת). כשאנחנו נכנסים לרופא הוא שואל א. האם היו מחלות לב במשפחה (גנטיקה. פרדיספוזיציה). ב. האם אנחנו מעשנים (סביבה).
העמקה בנושא תסייע לנו גם בשאלות אקטואליות ודתיות שמעסיקות אותנו. למשל. האם נטייה מינית (הומסקסואליות) היא גנטית או סביבתית? האם עם ישראל שונה גנטית מעמים אחרים (עמדת רש"י?). ואולי עם ישראל גנטית הוא ככל העמים, והתורה והחינוך הם שהופכים אותו לעם סגולה (עמדת רש"ר הירש?).



