הרב ד"ר משה רט (מכון עולמות)אחת הטעויות הנפוצות בימינו היא המחשבה, כאילו חוקי הטבע מפקיעים את שליטתו של הקב"ה מהעולם; כאילו כל דבר שיש לו הסבר מדעי, שהתגלה חוק הטבע שמאחוריו – כבר אין עוד צורך באלוקים כדי להסביר אותו, וכך הולך אלוקים ונעשה מיותר, כשתפקידו מצטמצם רק לאותם פערים שהמדע טרם יודע להסביר.
זוהי כמובן שטות גמורה, ונסביר זאת בעזרת דוגמא.
תארו לעצמכם אדם שנוסע כל יום במכוניתו במסלול קבוע, יוצא בשעה מסוימת מהבית, נוסע באותה מהירות ואותו מסלול לעבודה, מגיע אליה בשעה מסוימת, חוזר כמה שעות אחר כך וכן הלאה. אנשי מדע שייצפו במכונית ויבחנו אותה, יוכלו להציג הסבר מפורט של האופן בו היא מורכבת ועובדת, כיצד פועל המנוע שלה ואיך הוא מסובב את הגלגלים; הם גם יוכלו לתאר בפירוט את המערכות הביולוגיות המרכיבות את גופו של הנהג; והם יוכלו גם, על סמך העבר, לצפות מה יהיה מסלולו של הרכב בימים הבאים, והיכן הוא יימצא בכל נקודת זמן. לכאורה, תאוריה מדעית מאוששת ויעילה.
אבל נניח שיום אחד מחליט אותו נהג לשנות ברב או במעט את מסלול הנסיעה. האם קיומה של אותה תאוריה מונע ממנו לעשות זאת? ודאי שלא! משום שכל אותן תצפיות ותחזיות, לא תיארו משהו נפרד מהנהג – אלא את פעולותיו של הנהג עצמו; רצונו של הנהג הוא שהניע את הרכב במסלול הקבוע, ורצונו גם יכול לשנות את המסלול, לעצור, להאיץ או כל דבר אחר. העובדה שרוב הזמן הוא אינו עושה זאת, אינה מפריעה לו כלל לעשות זאת כשירצה.
ובנמשל, כל חוקי הטבע שמודדים את התנהגות המציאות, אינם מתארים מערכת נפרדת מהקב"ה – אלא את פעולותיו של ה' עצמו. ה' הוא זה שמשנה עיתים, מחליף את הזמנים ומנהל את כל מערכות הטבע. רוב הזמן, הוא עושה זאת על פי חוקיות קבועה, כמו אותו נהג, ומאפשר לבני האדם לחזות אותה מראש; אבל אם הוא רוצה לחולל נס גדול או קטן, לקבוע מי יחלה או יבריא, ואם ירדו גשמים או לא – אין לו שום בעיה לעשות זאת. הוא זה שנוהג בעולם, והעולם כמנהגו – של הקב"ה – נוהג, לא כרכב אוטומטי. (בראשית תש"פ)
