הפיקוח על מחירים בהלכה

ד"ר אנדרו שיין, בית הספר למנהל עסקים המכללה האקדמית נתניה

בקיץ שעבר הייתה מחאה חברתית גדולה בארץ ואחד הטענות העיקריות הייתה שהמחירים בארץ גבוהים מדי. דוגמה לכך היא שהמחיר של גבינה שמייצרים בארץ הייתה יותר זולה בסופרמרקט בלוס אנג'לס מבארץ. מה ניתן לעשות כדי להוריד המחירים?
בכלכלה טוענים שהדרך הטובה ביותר להוריד מחירים היא להגביר את התחרות בשוק. בדרך הזאת צריך סבלנות כי היא אפקטיבית בטווח הארוך ולא מידית. הצעה אחרת אותה תבעו המפגינים היא פיקוח על המחירים, כלומר שהממשלה תקבע מחיר מקסימום למוצרים מסויימים, ושמחיר זה שייקבע יהיה נמוך מהמחיר בשוק כיום. מדיניות זו אמנם תשפיע באופן מידי, אבל לפיקוח על מחירים יש הרבה השלכות שליליות. לדוגמה, מחיר מקסימום על מוצר מסויים בשוק תחרותי עלול לגרום למחסור המוצר בשוק וכתוצאה מכך יתפתח שוק שחור שם המחירים יהיו יותר גבוהים.
קשה לדעת האם המפגינים שתבעו פיקוח על המחירים מודעים לבעיות שקביעת מחיר מקסימום יכול לגרום בשוק. ברצוננו כאן לברר מהי עמדת ההלכה בנוגע לפיקוח על המחירים? בסוגיא (בבא בתרא פט ע"א) מובא כי הריש גלותא פיקח על המחירים וקבע מחיר מקסימום. קרנא תמך בריש גלותא אך שמואל טען שאין לעשות פיקוח מחירים. בסוגיא מקבילה בירושלמי (בבא בתרא ה, ה יח ע"א), הריש גלותא רצה שיהיה פיקוח על המחירים אבל רב התנגד והריש גלותא כלא את רב.
לכאורה יש לצפות כי ההלכה תיפסק כשמואל וכרב שאין עושים פיקוח מחירים, אבל הראשונים למדו שיש מקרים שבית דין חייב לקבוע מחירים.
השולחן ערוך (חושן משפט רלא: כ) פוסק: "חייבים בית דין להעמיד ממונים על השערים שלא ירויח כל אחד מה שירצה". יש ארבע תנאים לפיקוח זה: 1. הפיקוח הוא רק על מוצרים הנחשבים חיי נפש. 2. המחיר הנקבע יהיה 16% יותר מעלות הייצור של המוצר. 3. אם העלות ליצרן עולה, לדוגמה מחיר רכיבי המוצר, אז החישוב של 16% הוא לפי המחיר החדש ולא לפי המחיר הישן. 4. בית דין רשאי לקבוע מחיר רק כאשר בכוחו לאכוף זאת על כל היצרנים בשוק.
התנאים מגבילים מאד את הפיקוח על המחירים. לדוגמה, לפי התנאי השני, בית הדין צריך לעשות בירור מעמיק לחשב את הוצאות החברה, זו לא משימה פשוטה. כמו כן, יש אפשרות שהמחיר של הבית דין יהיה גבוה מהמחיר בשוק אם המחיר בשוק הוא פחות מ- 16% יותר מההוצאות של היצרן. לדוגמה, אם הוצאות היצרן הם 100₪, בית דין יקבע מחיר של 120₪ ואז הרווח ליצרן הוא 20₪ שזה 16% של 120₪. אבל אם המחיר בשוק הוא 110₪ בלי התערבות הבית דין אזי פיקוח מחירים יגדיל את המחיר בשוק. לפיכך, בית דין חייב לקבוע מחירים רק כאשר יש לחברות בשוק הרבה רווח כמו במונופול או קרטל, במצב כזה מחיר המקסימום לא אמור לגרום למחסור בשוק. אבל אם קיים שוק תחרותי, יש הסתברות גדולה שהרווח של החברות לא כל כך גדול ואז לא יהיה חיוב לבית דין לקבוע מחירים.
במציאות של אוליגפול (כשיש מעט תחרות בשוק, וזו המציאות הנפוצה ביותר) קשה מאד לדעת אם יש חיוב לבית דין לפקח על המחירים. במקרה זה בית דין צריך לברר מהו רווח החברות בשוק. אם הרווח גדול מ- 16% ויש לבית דין שליטה על כל המוכרים בשוק אז יהיה חיוב לקבוע מחירים במוצרים שהם חיי נפש.
לסיכום, להוריד מחירים בארץ, הכדאי ביותר הוא להגביר את התחרות בשוק. אם זה לא ניתן, ויש מונופול או קרטל ורווח החברות גדול מ- 16% יש חיוב לקבוע מחיר מקסימום. אבל במצב של תחרות מועטה, קשה לקבוע אם יש חיוב על בית דין לקבוע מחירים וצריך לדון כל מקרה לעומקו ולהזהר שלא תהיינה השלכות שליליות מקביעת מחיר מקסימום.
(זהו תקציר מאמר נרחב יותר של המחבר שהופיע בדיני ישראל כ- כא, תש"ס- תשס"א.)
וישלח