ד"ר יצחק קניגסברגהחטא הקדמון של האכילה מעץ הדעת, שבעטיו הפכו איברי הרבייה לאיברי עינוג, הביאו לכך שגם כל החי נדבקו במעשי הזימה: "כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ – אפילו בהמה חיה ועוף נזקקין לשאינן מינן" (רש"י).
מכיוון שהאדם פגע בצלם האלוקים אשר בו, לכן: "וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה". בשלב הראשון של העונש שנות חייו של האדם הופחתו מ -900 שנה ויותר, עד לכדי 120 שנה, ובשלב השני הוא נידון לכליה במבול, יחד עם כל החי אשר על פני האדמה, להוציא את נח ומשפחתו והחי אשר אתו בתיבה.
מאז בריאת אדם הראשון ועד נח תוחלת החיים הייתה 900 שנה ומעלה. בעקבות העונש "וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים" ולאחר המבול חל פיחות הדרגתי בתוחלת חייו של האדם. צאצאיו של נח חיו כ – 400 שנה, ולאחריו מצינו ירידה נוספת עד לכדי 200 שנה, ולבסוף משה חי בדיוק 120 שנה.
כיצד אפשר להסביר את הפיחות בתוחלת החיים מ- 900 שנה ל – 120 שנה? האם המבול תרם לפיחות בתוחלת החיים? מדוע לקח זמן כה רב מהטלת העונש עד היישום?
נבדוק את הגורמים להזדקנות האדם. תהליכי חמצון בגוף האדם יוצרים רדיקלים חופשיים. תהליך החמצון חיוני לגוף כיוון שהוא תוצר לוואי של תפקוד תקין של הגוף, אך חמצון יתר ויצירת הרדיקלים החופשיים מגדילים את הזדקנות הגוף.
נוסף על הרדיקלים החופשיים הנוצרים בגוף, קיימת חשיפה למגוון גורמים סביבתיים המעצימים את יצירת הרדיקלים החופשיים בגוף באופן מלאכותי, כגון קרינה מייננת וקרינת UV שמקורן בשמש.
המבול הביא לשינויים קיצוניים באקלים ובאקולוגיה של כדור הארץ. אפשר שכתוצאה מהמבול כמות האוזון שתפקידו להגן על האדם והחי מפני הנזקים של קרינת השמש פחתה, וכמות הרדיקלים המזיקים לגוף גדלה. אפשר שגם המוטציות בגנים המאיצים הזדקנות גדלו, וזה יכול להסביר את הפיחות בתוחלת החיים אחרי המבול מ- 900 שנה ל- 120 שנה. תהליך ביולוגי חייב להתבצע בצורה איטית ומבוקרת, בכדי למנוע זעזועים בלתי נשלטים וקריסת המערכת הביולוגית, ולפיכך תהליך ירידת תוחלת החיים התבצע בצורה מדורגת לאורך 16 דורות, בין נח למשה. (נח תש"פ)
