פרעה הזמין את יוסף לפתור את חלומותיו בבחינת: "תִּשְׁמַע חֲלוֹם לִפְתֹּר אֹתוֹ". על כך ענה לו יוסף: "בִּלְעָדָי אֱ-לֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה" (בראשית מא') .
יוסף פתר תחילה את החלומות על ידי פירוש הסמלים שבהם: "שֶׁבַע פָּרֹת הַטֹּבֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּבֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה חֲלוֹם אֶחָד הוּא" וגו' . בנוסף לפתרון החלומות, ומבלי שנתבקש לכך, יוסף גם הציע דרכים לקדם את פני הרעה: "יַעֲשֶׂה פַרְעֹה וְיַפְקֵד פְּקִדִים עַל הָאָרֶץ וְחִמֵּשׁ אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע: וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדוֹן לָאָרֶץ לְשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב" (שם).
למשמע הדברים פרעה פנה בהתלהבות ליועציו: "הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ"?! ובהמשך הוא מינה את יוסף כמשנה למלך מצרים, וכמי שאחראי על יישום הפרויקט להצלת מצרים.
שואל אברבנאל: "מה ראה פרעה שאמר לעבדיו 'הנמצא כזה איש אשר רוח אלוקים בו', ושאמר לו 'אין נבון וחכם כמוך' ושעשהו 'אדון לכל ביתו ומושל בכל ארץ מצרים' טרם ידע אם יצדקו דבריו ויצא הדבר לפועל כאשר פתר אם לא"?.
במחקר מדעי קיימים שלושה מסלולי תגליות:
א' – תגלית הבאה כתוצאה מעבודת מחקר שיטתית, שבסופה התגלית המצופה.
ב' – תגלית הבאה אחרי מחקר יסודי, שבסופו לא מגיעים לתוצאה, עד שלפתע משום מקום צץ רעיון לא שגרתי שמביא לפתרון הבעיה ולתגלית. דוגמא בולטת לסוג זה של תגלית היא סיפורו המפורסם של ארכימדס. המלך ביקש מארכימדס לגלות האם כל הזהב שהוא נתן לצורפים שימש להכנת הכתר, או שהצורפים זייפו על ידי הוספת מתכת זולה והעברת חלק מהזהב לעצמם. הוא לא הצליח למצוא תשובה לבקשת המלך, עד שטבל באמבטיה וכתוצאה מכך המים נשפכו ממנה. ארכימדס יצא מהאמבטיה ורץ ערום ברחובות סירקוז, ובפיו הקריאה המפורסמת "אאוריקה – מצאתי"! לאמור: משקל המים שנדחה על ידי הגוף הטבול בו, שווה בדיוק למשקל הגוף. כך ניתן לחשב את משקלו הסגולי (הצפיפות) של גוף בעל מידות לא סימטריות (כגון הכתר), וכך הצליח ארכימדס להוכיח שהצורפים אכן זייפו בהכנת הכתר.
ג' – תגלית הבאה עקב עיסוק במחקר מסוים, ובדרך מקרה נחשפים לתגלית חשובה יותר מנושא המחקר. סוג זה של תגלית נקרא "תגלית סרנדיפ", על שם שלושה נסיכים ממקום שנקרא סרנדיפ שתחביבם היה למצוא דברים שלא חיפשו, בדומה לשאול המלך שחיפש אתונות ומצא מלוכה. דוגמא מובהקת לסוג זה של תגלית היא המצאת הפניצילין כחומר הקוטל חיידקים. אלכסנדר פלמינג גידל חיידקים במעבדה ומצא זיהום (לא מתוכנן פטרייתי( באחת מצלחות הפטרי. כאשר ראה שחיידקים אינם גדלים בקרבת הזיהום, החל פלמינג לחקור את השפעת הפטרייה על החיידקים. גילוי הפניצילין הוא דוגמה, אחת מני רבות, לתגלית שככל הנראה התגלתה גם קודם בידי מדענים אחרים, אולם היא לא הובנה כראוי על ידם. פלמינג היה בעל שאר הרוח שהבין את גודל התגלית שאליה הוא נחשף באקראי.
פילוסוף המדע תומאס קון שהיה יהודי אמריקאי, טען כי: "למקריות יש תפקיד מכריע בגילוי המדעי, משום שהתפתחות המדע כולה מושפעת ממכלול גורמים חוץ מדעיים התלויים בנסיבות מסוימות". האדם המאמין תולה את "הנסיבות המסוימות" בבורא העולם השולח מסרים ב"נסיבות מסוימות" להצלחת התגליות.
הברכה השנייה בברכת הכוהנים מכוונת למי שמבקש סעד אינטלקטואלי לפתרון בעיות בדרך אל המטרה: "יאר ה' פניו אליך"- הקב"ה ישלח אליך הארות ותובנות מתאימות לצרכיך. "ויחונך" – יחנך אותך להבין אל נכון את הארותיו. (כפי שקרה לארכימדס ופלמינג). מדענים העידו על חשיפתם להארות כאלה ולא יכלו לתת הסבר רציונאלי לתופעה.
יוסף ידע על סמך ניסיונות קודמים בפתרון חלומות שהקב"ה שולח לו הארות בפתרון החלומות, ולכן הוא הוסיף את המימד האלוקי בדברו אל פרעה: "אֱ-לֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה". את המסר הזה הבין גם פרעה כאשר הוא העדיף לקבל את פתרון יוסף על פני פתרון חרטומיו, ולכן יצא בקריאתו: "הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ", וראוי הוא לעמוד בראש הפרויקט להצלת מצרים.
(מקץ תשע"ו)
איש אשר רוח אלוקים בו
השארת תגובה