בפרשת השבוע מובאת "ברית בין הבתרים". עת מנסה אברהם לסלק עיט ושאר עופות דורסים היורדים על הפגרים, נופלת עליו תרדמה- "ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם…" (כראשית, ט"ו, י"ב), במהלכה נגלה אליו אלוקים.
תרדמה היא זמן של חוסר פעילות באורגניזם, הבאה לידי ביטוי בהפסקת גידולו ובשינויים מטבוליים המתרחשים בו. בעלי חיים מתגוננים מתנאי הסביבה באמצעות מעבר למצב של תרדמה. תרדמת החורף אינה בלעדית רק לחיות הבר. גם בעלי חיים קטנים נכנסים לתרדמת חורף של ימים ספורים.
אין זו התרדמה הראשונה במקרא. 'תרדמה' כבר הופיעה תוך כדי יצירתה של האישה: "ויפל ד' אלוקים תרדמה על האדם…" (בראשית ב' כ"א). ניתוח מדויק להבחנה בין תרדמה ושינה ניתן על ידי ר' שמשון רפאל הירש: " 'תרדמה'– 'רדם' קרוב ל'רתם'… יתכן אפוא שמשמעות 'רדם'= אסר, ומכאן 'הרדם'= היאסר… והוא נטול כל עצמאות ותנועה. התרדמה קרובה אפוא לעילפון. מידה זו של חוסר אונים וכוח אינה מצויה בשינה…" (שם).
חשיבות השינה במהלך חייו התקינים של האדם הייתה ידועה מקדמת דנה. הרמב"ם מסדיר את מספר השעות להם זקוק אדם ממוצע: "די לו לאדם לישן… שמונה שעות, ויהיו בסוף הלילה כדי שתהיה מתחילת שנתו עד שתעלה השמש שמונה שעות" (הל' דעות פ"ד ה"ד). הדרכה זו קרובה להמלצה הרפואית בת ימינו על כ-7 שעות שינה בלילה לאדם בוגר. הרב משה פינשטיין התיר לרופא לישון בביתו בליל שבת על אף שידוע לו כי למחרת היום ייאלץ לנסוע ברכבו לבית החולים ובכך לעבור איסור חילול שבת, לאחר שמסייג את הדברים ומתנה שאין מקום ראוי בסביבת בית החולים או בתוך בית החולים לישון בהם, ונימוקו "…משום שצריך הרופא כדי לידע איך לרפאות לישן בלילה במנוחה דלא גרע ממלמד שאסור לו להיות נעור בלילה משום שלא יוכל ללמד היטב כדאיתא ברמ"א יו"ד סי' רמ"ה וכל שכן שיש לחוש זה ברופא שנוגע לפיקוח נפש…" (אג"מ או"ח ח"א קל"א). חקר השינה ומעבדות השינה הינם תחום מחקר חדשני. הקביעה כי במהלך השינה מתמלאים גם הצרכים הפיסיולוגיים וגם הצרכים הפסיכולוגיים היא בת עשרות שנים בלבד. לפלא הוא כיצד חז"ל בנסחם את ברכות השחר, "ברוך אתה ד'… המעביר שינה מעיני ותנומה מעפעפי" הבחינו בכך. הגדיל לעשות הרב קוק בביאורו לסידור התפילה בנתחו ברכה זו בהבחינו בין הצורך הפיזיולוגי, העפעף, לצורך הנפשי, העין (עולת ראיה).
(לך לך תשע"ט)
השינה והתרדמה
השארת תגובה