מה זאת אהבה?

מה זאת אהבה?
שנים נשאלת השאלה הזאת שוב ושוב, מיליון תשובות שמשתוות למיליון נעלמים.
כולם יודעים ואף אחד לא יודע.
אבל על דבר אחד, כולם מסכימים.
אהבה גורמת לנו להעניק את כל הטוב שלנו… פלוס.
והפלוס הזה, שאולי מצטייר כדובדבן שעל הקצפת, הוא מאד קריטי.
זה הסמן שלנו, המצפן לאהבה,
יש פלוס או אין פלוס.
"שתה" זה נחמד, זאת נתינה, זה טוב לב, "וגם גמליך אשקה"- זאת כבר אהבה.
במקרה הזה אהבת חינם, שמצביעה על נשמה גדולה.
אבל בחיים הפשוטים שלנו, הפלוס הזה הוא שנותן את הטון.
אם אתה קונה מתנה למישהו- זה יפה, אבל אם אתה קונה לו בדיוק את מה שהוא חלם עליו- זאת כבר אהבה.
אם אתה מבשל למישהו ארוחה- זה מקסים, אבל אם אתה גם מניח את הצלחת ואת הסכו"ם וממלא את הכוס- נו… הבנתם, זאת כבר אהבה.
אם אתה מחבק את הילד שלך- זה נהדר, אבל כשאתה מחבק אותו, מסדר את המעיל ואומר לו "יום טוב מתוק שלי…", כן, כן… אהבה.
אז הכל נמדד בפלוס…
היא אמרה לי בוקר טוב… אבל הוסיפה חיוך.
הוא שטף לי את האוטו… אבל קנה גם עץ ריחני.
כשרוצים להביע אהבה, משתמשים במידת החסידות.
מה שצריך… אבל קצת יותר. אקסטרה.
וזאת לא משוואה קשה.
חשבון פשוט.
1+1= אהבה.
אליעזר היה חכם, והבין מיד.
הוא לא חיפש ליצחק בחורה עם עיניים יפות ולא נסיכה על סוס.
הוא חיפש בחורה שיש בה נתינה… פלוס.
(חיי שרה תשע"ט)