שוקי פרידמן
הדיון על קניית מערת המכפלה מעפרון מלמד אותנו ששאלת הבעלות בקרקעות, והדרך לבעלות על קרקע, הטרידה כבר את אבותינו. לאחרונה הודיעה ירדן כי היא מבקשת להחזיר לחזקתה את ארם נהריים, ואת האדמות באזור צופר. ההחלטה הירדנית מעוררת שאלה משפטית באשר לתקפותה ולדרך המשפטית בה עוצב הגבול בין ישראל וירדן בעבר, ולנוכח הסכם השלום.
שליטה על חבלי ארץ וגבולות תמיד הייתה גורם מרכזי לסכסוכים ולמלחמות בין מדינות. על פי המשפט הבינלאומי, מה שקובע את הגבול בעת הקמת מדינה חדשה או בעת שנוצר מצב שונה בין מדינות הוא הכלל של יציבות הגבולות שקבע הריבון הקודם, והכלל של אחזקה לאורך זמן בדרכי שלום.
לעומת שאלת הלגיטימציה המשפטית של השליטה ביהודה ושומרון ובגולן, רוב גבולותיה של מדינת ישראל מוסכמים היום בינה לבין שכנותיה. לאחר מלחמת העולם הראשונה הסכימו צרפת ובריטניה על גבולות המנדט בצפון, ומאוחר יותר סימנה בריטניה את גבול המנדט בין עבר הירדן המזרחי והמערבי ואת הגבול הדרומי בין 'פלשתינה-א"י' למצרים. הסכמי הפסקת האש בין ישראל לשכנותיה שנחתמו לאחר מלחמת העצמאות, והסכמי השלום שחתמה ישראל עם מצרים בדרום ועם ירדן במזרח הכירו גם הם בגבולות המנדט כבסיס לסימון קו הגבול בין ישראל למדינות אלו.
על כן, כשישראל וירדן נשאו ונתנו על קו הגבול ביניהן, הבסיס לסימון הגבול היה מוסכם, והשאלה שהתעוררה הייתה כיצד לנהוג בשטחים ירדניים– באזור נהריים ובאזור צופר בדרום, שישראל כבשה בששת הימים ושנותרו בשטחה, למרות שלא נכללו בגבולות המנדט. הפתרון היה שהשטחים יוכרו על ידי מדינת ישראל כשייכים לירדן, אבל ימשיכו להיות בחזקה ובשימוש ישראליים, לתקופה של 25 שנים שתוארך "אוטומטית לתקופות זהות". עם זאת, ההסכם מאפשר לכל אחת מהמדינות להודיע שנה לפני תום התקופה על בקשתה שלא להאריך את הנספח להסכם.
הודעתה המפתיעה של ירדן כי היא מבקשת לקבל לחזקתה את השטחים הללו, ולמעשה להפסיק את החזקה הישראלית והשימוש בהם על ידי ישראלים, בעלי הקרקע, אינה בלתי חוקית. עם זאת, מהבחינה המשפטית היא מעוררת בעיה באשר למעמדם של הישראלים שהקרקע שייכת להם ושהשקיעו בעיבודה ופיתוחה, כמו גם שאלה באשר לאפשרות להפסיק את השימוש בקרקע בהודעה חד צדדית בלבד. כך או אחרת, יש לקוות כי ההיגיון המדיני יגבר, והאפשרות המשפטית של המשך חזקה ישראלית בשטחים הללו תמומש בסופו של דבר.
ד"ר שוקי פרידמן הוא מרצה למשפטיםבהמרכז האקדמי 'פרס'.
(חיי שרה תשע"ט)