ד"ר יצחק קניגסברגבמפגש בין יעקב ללבן הארמי נקבעה התמורה שיעקב ביקש לקבל על עבודתו: "אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה". לבן הסכים לתנאי העסקה: "וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים". מפרשי המקרא תוהים על פירוט היתר לזהותה של רחל.
רש"י: "ברחל בתך הקטנה – כל הסימנים הללו למה, לפי שיודע בו שהוא רמאי אמר לו אעבדך ברחל, ושמא תאמר רחל אחרת מן השוק, תלמוד לומר בתך, ושמא תאמר אחליף ללאה שמה ואקרא שמה רחל, תלמוד לומר הקטנה ואף על פי כן לא הועיל לו שהרי רמהו".
במהלך ההיסטוריה האנושית פותחו שיטות שונות לקביעת זהותו של אדם, בכדי להבדיל אותו משאר מרכיבי האוכלוסייה. כיום מקובל להשתמש בתעודת הזהות כמסמך רשמי . המידע הכלול בתעודת הזהות הוא לרוב שמו המלא של נושא התעודה, מספר הזהות, שמות הוריו, כתובתו, עיסוקו, והלאום אליו הוא משתייך. תעודות זהות מתקדמות כוללות מידע ביומטרי כתמונה, תיאור של תווי הפנים, גיאומטריה של היד, סריקה ביומטרית של קשתית העין וטביעת אצבעות. השיטה המסורתית מתייחסת לפרטים מזהים בפניו של אדם. למשל גודל הלסת, המרחק בין העיניים וגודל האף. טביעת אצבע היא הצורה המתקבלת מלחיצת אצבע על גבי משטח חלק. כמעט ולא נמצאו מקרים של טביעות אצבע זהות בין שני בני אדם, מאחר שקיים אלמנט סביבתי ואקראי בהתפתחות העובר. טביעת אצבעו של אדם אינה משתנה במהלך חייו.
היום משתמשים בביטוי "בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה" כשרוצים לומר משהו באופן שיהיה ברור לחלוטין לצד השני, בצורה מדויקת שאינה מותירה מקום לספקות, כך שלא יוכל להתחמק או לטעון שלא ידע. השימוש בביטוי זה מקיף תחומים שונים ומגוונים.
בתחום העסקי הוא מהווה עיקרון חשוב בקריאה וכתיבה של חוזים והסכמים.
לבן הארמי, שבשינוי אותיות ניתן לקרוא את שמו: נבל הרמאי, חיפש דרך "כשרה" שההסכם יתפוס. ולכן: "וַיֹּאמֶר לָבָן לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ לָתֵת הַצְּעִירָה לִפְנֵי הַבְּכִירָה", כאומר ליעקב: אם היית באמת קורא את האותיות הקטנות, היית רואה שבתרבות שלנו מחתנים את הבכירה לפני הצעירה.
בביטוי "בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה" עושים שימוש במשפט פלילי, כאשר השופטים מבקשים הוכחות שאינן מותירות מקום לספק באשר לאשמת הנידון, וכן עושים בביטוי זה שימוש במחקר מדעי, שבו יש צורך בהוכחות ניסוייות חד משמעיות להוכחת התיאוריה המדעית.
(ויצא תשע"ט)
