מי מפחד מהאג?
ד"ר שוקי פרידמן
מרצה למשפטים במרכז האקדמי 'פרס'.
הפרשיות שבסוף ספר בראשית ובתחילת ספר שמות עוסקות ביחסים בין עם ישראל המתהווה למצרים וליחסם לעם ישראל, ובסופו של דבר לגירושם ממצרים. בדיון שהתקיים בקבינט ביום ראשון בהצעת החוק לגירוש משפחות מחבלים חשש היועץ המשפטי לממשלה כי הוא עלול להביא בכירים ישראלים 'לספסל הנאשמים בהאג', ולא לראשונה. האפשרות הזו עולה בכל פעם בה מדיניותה של ישראל נדונה בהקשר של המשפט הבינלאומי.
מאז החל לפעול בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, בשנת 2002, הוגשו בו כתבי אישום נגד 42 אישים וכמה מהם אף הורשעו ונכלאו. נגד כמה אחרים, תלויים צווי מעצר בינלאומיים.
ישראל נמצאת על ספו של בית הדין הפלילי בהאג כבר שנים ארוכות. מאז מבצע עופרת יצוקה ודו"ח גולדסטון, מנסים הפלסטינים להביא לפתיחת חקירה נגד ישראל בעוון 'פשעי מלחמה' שהיא ביצעה ומבצעת לטענתם נגד העם הפלסטיני. המאמצים הללו קיבלו משנה תוקף בשנת 2015 בה הצטרפו הפלסטינים לאמנת רומא וזכו למעמד של מדינה חברה בבית הדין הפלילי הבינלאומי.
על פי אמנת בית הדין, פשעי מלחמה הם עבירות שבגינן ניתן להעמיד לדין אישים בבית הדין, כגון- עבירות הנוגעות לפגיעה לא מידתית באזרחים בזמן מלחמה, וגם עבירות של העברת תושבים של מדינה כובשת אל השטח הכבוש ופעולות בשטח הכבוש שאינן חוקיות, כמו גירוש תושבים. טענות הפלסטינים נוגעות להתנהלותה של ישראל במסגרת מבצע 'צוק איתן', אבל גם כלפי מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון שהם סבורים כי הוא מהווה פשע מלחמה מתמשך.
בשנים האחרונות הפלסטינים מנהלים מאמץ משפטי מרוכז שמטרתו להביא בשלב הראשון לפתיחת חקירה נגד ישראל ולהגשת כתב אישום וניהול משפט נגד בכירים ישראלים. טענותיהם נופלות על אוזניים קשובות. התובעת של בית הדין בהאג הצהירה מספר פעמים כי היא עוקבת אחרי הנעשה בישראל ובשטחים ומשרד התובע מנהל כבר כמה שנים 'בדיקה מקדמית' של מדיניותה ומעשיה של ישראל.
אל מול הפעולות הפלסטיניות מנהלת ישראל מערכה דיפלומטית-משפטית שמטרתה למנוע פתיחת חקירה נגדה בבית הדין שנחלה עד כה הצלחה. עם זאת, האפשרות של פתיחת חקירה נגד בכירים ישראלים-שרים או בכירים בצה"ל, בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, ולאחריה אף כתבי אישום – אינה תאורטית. האיום הזה לא צריך להצמית את ישראל ולמנוע ממנה להגן על עצמה ולפעול למען האינטרסים שלה, אבל התעלמות ממנו יכולה לעלות ביוקר.
(ויחי תשע"ט)