הרב ד"ר רונן לוביץ (רב ניר עציון, נשיא תנועת 'נאמני תורה ועבודה')אחד הדברים המאפיינים משא ומתן הוא שבמהלכו בני אדם נוטים להגמיש את תנאיהם, לשנות את דרישותיהם, ולהציע פתרונות חדשים על מנת להגיע לסיום מוצלח. לא כך היה המשא ומתן עם פרעה. פרעה מקבל מכה ועוד מכה, אך אינו זז מעמדותיו כמלוא הנימה. הוא בוחר להישאר עם אותה אסטרטגיה ואותה טקטיקה, לא מחליף את יועציו, ואף לא שוקל הקלה בגזרות בתמורה להקלה במכות. השם 'פרעה' מכיל את אותיות המילה 'הערף', ואכן הוא הסמל הגדול ביותר של קשיות עורף עלי אדמות, דמות המייצגת באופן אכזרי, אך גם נלעג, את כל הרע שגלום במקובעות. על המילים: "ועם עקש תתפל" (שמואל ב כב, כז) אומר רש"י ועם עקש – פרעה, ובעל הטורים מציין שהמילה עקש=מלך מצרים בגימטריה (שמות ז, ג).
קשיות עורף וקיבעון לא מתבטאים בהכרח ברוע ובגרימת נזק לאחר. לעתים הם יגרמו נזק דווקא לאדם עצמו, שכן הם תוקעים אותו במצב נתון, ומונעים ממנו להתקדם ולהתחדש. יש המתקבעים בחלומות ילדותם, אותם לא יצליחו להגשים לעולם, שכן הזמן עבר, התנאים השתנו והחלום של אז כבר אינו ריאלי, אבל הם בשלהם. יש שכנער חלם על בת זוג חכמה, עשירה ויעלת חן, ולא הפנים שהחכמות, העשירות ויפות התואר לא עומדות אצלו בתור, ולכן נותר רווק נצחי הכבול באזיקי אשליות.
הקיבעון של פרעה מהווה אפוא דוגמה קיצונית לתכונה שבאופן מתון ועדין בהרבה מצויה בכל אדם. פרעה אינו מבין שעליו לערוך רביזיה בגחמותיו ובמדיניותו ולנוע קדימה.
על הרקע הזה באה המצווה הראשונה שהצטוו בה ישראל, מצוות קידוש החודש. רבים שאלו מדוע הצטוו דווקא במצווה זו עוד בטרם יצאו ממצרים? הקושי אף גדל לנוכח דברי רש"י הידועים ש"היה צריך להתחיל את התורה מ'החודש הזה לכם', שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל" (בראשית א, א). מדוע חשובה מצוות קידוש החודש עד כדי כך שלדעת רש"י היה צריך להתחיל בה את התורה?
התשובה טמונה, לדעתי, בכך שמצוות קידוש החודש אוצרת בקרבה את יסוד ההתחדשות. המילה "חודש" היא מלשון חידוש. עם ישראל מצטווה להתבונן בלבנה, וללמוד שניתן להתחדש כמותה. גאולת ישראל ממצרים ממחישה כיצד גם אחרי דורות של שיעבוד, יכולה לבוא תפנית דרמטית, ומי שנולדו לתוך עבדות יכולים להפוך לאנשים חדשים, בני חורין. תובנה זו הכרחית לשם קיום התורה, שכן בלי עיקרון ההתחדשות אי אפשר להבין כיצד מקבלים מצוות חדשות, כיצד יכולים לשנות מידות וכיצד ניתן לעשות תשובה.
מצוות קידוש החודש היא המצווה היחידה שמקיימים ומציינים באופן חודשי. בזמן בית המקדש ראש חודש צוין בהקרבת קורבן מיוחד, וכיום מציינים אותו בהזכרתו בתפילה ובברכת המזון, באמירת הלל, בברכת החודש ובקידוש לבנה. מטרת החזרה החודשית הזו היא שנזכיר לעצמינו כל ראש חודש מחדש שבטבע הבריאה והאדם הוטבעה היכולת להתחדש.
יכולת ההתחדשות קשורה בטבורה עם רעיון החירות. אין מקום לתכניות התחדשות בלי החירות לחשוב ולהתבטא, לשנות ולבצע. זו מן הסתם אחת הסיבות לכך שבברכת החודש אנו מזכירים את "מי שעשה נסים לאבותינו וגאל אותם מעבדות לחרות", ומתפללים שהוא יגאל אותנו בקרוב. יציאת מצרים מעבדות לחרות מהווה בסיס להכרה באפשרות ההתחדשות, ולכן היא הבסיס לתקווה להתחדשות של גאולה.
גם בחיינו האישיים – בשביל להתחדש צריך להשתחרר. להשתחרר מהרגלים כובלים, להשתחרר מתפיסות קדומות לגבי עצמנו ולגבי אחרים, לנצור את העבר ולבצע אתחול מחדש. רבי נחמן היה אומר שאסור להזדקן, והתכוון לכך שכל אדם צריך להיות מסוגל לבצע ריענון ומהלכי שינוי. אנו חיים בעולם בו הכול מתחדש ומשתדרג בלי הרף. עלינו ללמוד מכך לעולמינו הרוחני, ולהשכיל להפנות עורף לפרעה קשה העורף, לברך על הלבנה כסמל להשתנות, ולהתחדש כמותה.
(בא תשפ)
