משפטולוגיה

אני לא אופה עוגות!
נכון, אין גאווה גדולה בהצהרה הזאת, אני יודעת ואפילו יש בי מעט מן הבושה, הרי מי לא אופה עוגה? במיוחד כיום, עם שפע תכניות הבישול והחשיפה הקלה לאינטרנט בו כל יוטיוברית מתחילה היא "שפית מצולמת" וכל אושיית אינסטגרם מפרטת את מתכוניה בגאון ועם פוטושופ רצחני. שלא לדבר על ילדים בני שבע שמכינים קאפקייקס צבעוניים בהשראת שירים מאפליקציית הטיק-טוק.
אבל אני – לא אופה עוגות. למה? בגלל סיבה מאד קטנונית. בכדי שעוגה תצליח צריך לעבוד עם מתכון מדויק, אין פה מקום לאלתורים, אין אפשרות לתבל לפי הריח או הטעם, צריך לעבוד לפי כמויות מדויקות וזמנים מדויקים.
ממש כמו להרכיב שידה מאיקאה, אם אתה לא נאמן לחוברת ההרכבה אתה מקבל פסל סביבתי הזוי ולא יציב במקום המוצר שהזמנת.
וכן, ניחשתם נכון, יש לי במחסן גם ארון מפורק מאיקאה שטרם הותקן.
אז מה הבעיה שלי, אתם שואלים?
ובכן, יש לי תנגודת גבוהה להוראות מפורשות ומדויקות, אני לא מסוגלת לעבוד עם תרשימי זרימה של ברגים ולא עם מתכונים מפורטים ברמת החצי כפית – תמצית וניל – ורבע מקל קינמון.
עוד בילדותי כשלמדתי פסנתר, המורה חשבה שאני מאד יצירתית כי תמיד אלתרתי על מוצרט, אך האמת הייתה שפשוט קפץ לי תמיד איזה פיוז כזה שגרם לי להטביע את חותמי האישי בכל דבר ולא יכולתי לנגן ממש כמו שכתוב.
אני לא יודעת על מה זה יושב, מיטב המוחות עוד לא התפנו לפרש את הנטייה או האינסטינקט המוזר הזה, אולי זה קשור לשליטה ואולי דווקא לפחד מכשלון, אין לי מושג, אבל בגלל שאני מודעת אליו, לאינסטינקט הזה, אני נמנעת מדברים שאין להם קיום אלא דרך חוקים מדויקים, שקולים ומדודים.
אבל ברמה הרוחנית המנטאלית – הו, שם אני מדויקת להפליא.
בפרשת השבוע אנחנו נתקלים בסוגיה הזאת של הדיוק, הפירוט והקיום דרכם.
הקב"ה רוצה להפוך את בני ישראל לעם חזק, לחברה מתוקנת ואיתנה שתנביט שושלת ארוכה ורוחנית בארץ ישראל.
על מנת ליצור מרקם חברתי רוחני תקין ונכון, הוא חייב להוריש להם חוקים, מצוות ומשפטים.
ממש כמו בחוברת ההרכבה ההיא מאיקאה, אסור לפספס אף משפט וגם לא שום פסיק ונקודה במפרט הרגיש והמדויק הזה שניתן להם כעת ביחד עם לוחות הברית ועשרת הדיברות.
אם הקומפוזיציה הזאת לא תהיה שלמה, אזי עם ישראל לא יוכל להיות שלם ומוכן, לא יוכל לתפקד כעם נבחר.
פה אין פשרות וצריך ללמוד כל מילה ולקיים כל בקשה.
רצוי להשגיח על ה"מתכון" הזה בכדי שלא תצא עוגה מלוחה או מעוכה אלא "עוגת עם-הולדת" טעימה ומתוקה.
לכן, בפרשת משפטים אין התפייטות יתר, אין השתהות מיותרת על עניינים שבין אדם לחברו, יש דיוק והעמקה וכל זאת על מנת לעזור לנו כעם מאוחד להיות עם נבחר עם רמה רוחנית גבוהה, עם צדק אנושי והגינות חברתית.
עלינו להיות סמל ואות לשאר האומות.
ולכן, אין פה מקום לאלתור או עיגול קצוות, את מה שכתוב עלינו להבין, להכיל, לשנן וכך לחיות.
(משפטים תשפ)