הרב יעקב הלוי פילבר (מייסד הישיבה לצעירים -ישל"צ וביה"ס נעם)"על שלושה דברים העולם קיים: על הדין, על האמת ועל השלום, שנאמר: 'אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם'" [אבות פ"א מ"ח]. כמו כן, המשפט הוא אחד משני מרכיבי מטרת החינוך של אבינו אברהם, ככתוב: "כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". מסיבה זו ציוותה אותנו התורה: "שופטים ושוטרים תתן לך", וחז"ל אמרו: "הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלי מוראה איש את רעהו חיים בלעו". על כן, כל חברה המבקשת להתקיים חייבת לכבד ולשמור מכל משמר את המערכת המשפטית שלה. אבל יחד עם זאת, אין ללכת בעיניים עיוורות אחר החלטות משפטיות. ההיסטוריה האנושית מלאה דוגמאות של ניצול המערכת המשפטית כגיבוי להחלטות מושחתות. בספר קהלת מציין שלמה המלך את הצמידות של הרשע למשפט. הוא אומר: "מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע", כלומר, המשפט נותן גב וגיבוי לרשעות ולרשע. את ניצול המערכת המשפטית לעשיית רשע פוגשים אנו כבר אצל אנשי סדום, שהיו "רעים וחטאים", ועיקר חטאם שהיו מגובים בחוקים ובתקנות שנתקבלו בהליך דמוקרטי של רוב תושבי סדום, שגיבו את הממסד של סדום להוציא אל הפועל את ההחלטות הרעות שלהם. מטעם זה דאגו בסדום במנוי השופטים שהם יהיו אומרי הן.
התופעה הזו של ניצול המערכת המשפטית לגבות על ידה את העוול והרשע מלווה את האנושות כבר משחר ילדותה, פוגשים אנו אותה כבר בדור המבול, ש"בני האלוהים", (שהם בני השופטים), השחיתו ראשונה ומהם למדו כל בני הדור [ספרי, בהעלותך]. ההשחתה התפשטה עד שאמר הקב"ה: "לא ידון רוחי באדם". את חטאם מסביר רבנו בחיי: "על דרך הפשט 'בני האלהים' (הם) השרים והשופטים… ואמר הכתוב כי אותם בני השופטים שהיה להם לעשות משפטיהם היו עושים חמס עם בנות האדם באונס וברצון". לפי פירושו, המערכת המשפטים בימי דור המבול לא זו בלבד שלא סייעה לעצור את השחיתות אלא היא שיזמה אותה וממנה למדו המוני העם. וכך אמר רשב"י במדרש [ב"ר כו]: "כל פרצה שאינה מן הגדולים אינה פרצה". המערכת המשפטית מועלת בתפקידה גם בתקופת השופטים, שעליה אומר המדרש: "ויהי בימי שפוט השופטים. דור שהיה שופט את שופטיו, היה הדיין אומר לאדם: טול קיסם מבין שיניך, והוא אומר לו: טול קורה מבין עיניך. יותר תועבות עשה השופט משאר העם". ניצול המשפט לעשיית עוול חוזר על עצמו גם בתקופת המלכים אצל אחאב, כשרצה אחאב את כרם נבות, למרות שהייתה לו היכולת ליטול אותו בכוח, אין הוא משתמש בכוחו, אלא, בעצת "צוות הארמון" שלו אוספים את הזקנים (השופטים) ואת החורים (השרים) "ויעשו אנשי עירו הזקנים (השופטים) והחורים (השרים וסגני השרים) אשר היושבים בעירו כאשר שלחה אליהם איזבל", והם נותנים גיבוי חוקי המסייע לאחאב להוציא לפועל את זממו.
בתקופה מאוחרת יותר מזהים חז"ל את ניצול המערכת המשפטית לעשיית עוול אצל מלכות רומי בהסבירם מדוע המשיל הכתוב את מלכות רומי ל"חזיר", וכך פירשו את המדרש [בראשית רבה סה]: "כך דרכה של מלכות רומי: גוזלת וחומסת ונראית כאילו עורכת משפט – עוטה את הגזל ואת החמס במעטה צדק משפטי. 'מצעת את הבימה' – עורכת בימת משפט".
עם כל חשיבות המשפט, אל לו לאדם לומר אמן על כל החלטה משפטית, אלא עליו לבחון כיצד מתנהלת המערכת, את יושרת השופטים ומהו מבחן התוצאה של ההחלטה השיפוטית, האם היא מביאה לצדק או לעוול, חלילה.
(יתרו תשעט)
