הפרשה פותחת בציווי לכונן רשות שופטת ראויה, שתעשה משפט צדק: "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך וגו', ושפטו את העם משפט צדק. וגו'. צדק צדק תרדוף למען תחיה וירשת את הארץ" (דברים טז יח-כ).
הדגשת הכפילות: 'צדק צדק תרדוף' מציבה בפני מערכת המשפט רף גבוה של הקפדה על משפט צדק: "ורדוף הצדק המוחלט" (רס"ג שם) כאומרו: דרוש את הצדק שבצדק – שמערכת השיקולים של השופט תהיה נקיה לחלוטין מכל שיקול זר, יהיה אשר יהיה, ותהיה נתונה אך ורק לצדק. והיא גם הערובה לקיום החברה בארץ: "כי חסרון זה ימנע הירושה בה" (ספורנו שם).
לאחר מצוות מינוי השופטים מוזכרים מצוות מינוי המלך, משפט הכהנים, והנביאים. ארבעת הרשויות הבסיסיות הללו הן התשתית של החברה הממלכתית בעם ישראל וערובה לחברה יהודית מתוקנת (ספורנו שם טז יח).
כדי לקיים חברה מתוקנת לא די בקיומן של רשויות אלה, נדרשת גם הפרדה ואיזונים ביניהן. ההפרדה היא גם הערובה למשפט צדק: בפסיקת הדין צריך השופט להיות ללא משוא פנים וללא נגיעה אישית. על כן אסור שה'שופט' יהיה גם ה'שולט' ולא ה'מחוקק'. הוא חייב להיות רחוק מכל ביטוי של שררה שלטונית. רק הצדק בטהרתו. הוא גם צריך להיות משוחרר מהצורך לשמר את מעמדו בציבור שנשלט על ידו. עליו להימנע מעשיה פוליטית שתשייך אותו למגזר מסויים.
אמנם אחד מתפקידי השלטון והמלך הוא המשפט והצדק: "ותהיה מגמתו ומחשבתו להרים דת האמת ולמלאות העולם צדק, ולשבור זרוע הרשעים, וכו'. שאין ממליכין מלך תחלה אלא לעשות משפט ומלחמות" (רמב"ם מלכים פרק ד י). אולם אין הכוונה לעיסוק במשפט רגיל אלא על הפעלת הכלים השלטוניים, לשמר את המסגרת החברתית והשלטונית עפ"י הצדק והיושר. לא לאפשר לבעלי הזרוע לקחת מאחרים ולנצל את כחם שלא כדין. לשם כך הוקמה אף מערכת משפט מקבילה שקרויה 'משפט המלך' (דרשות הר"ן יא). המלך והרשות השלטונית מופקדים גם על החקיקה, ועל הבטחת קיום המערכת השופטת בממלכה. בידיו סמכות החנינה והערעור.
הרמב"ן הסביר את הסתאבות מלכות בית חשמונאי ועונשה: "… מפני שהיו כהנים ונצטוו (במדבר יח ז) : 'תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם וכו' וַעֲבַדְתֶּם עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם' ולא היה להם למלוך רק לעבוד את עבודת ד" (רמב"ן בראשית מט י). בשל כך גם נדרשה הסדרת מערכת היחסים שבין הרשויות השונות.
(שופטים תשפ)
צדק והפרדת רשויות תרדוף
השארת תגובה