ד"ר יצחק קניגסברגכאשר נתבקש משה על ידי ה' למלא את השליחות, ולהודיע לבני ישראל ולפרעה על כך שהקב"ה עתיד לגאול את עם ישראל משעבוד מצרים, הוא ניסה להתחמק מהשליחות בטענה: "כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי". מה היה הפגם הפיזיולוגי של משה? מדוע לא ריפא אותו הקב"ה, אחרי הודיעו: "מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר הֲלֹא אָנֹכִי ה'"?
האבן עזרא: "ככה נולד שהיה כבד פה שלא היה יכול להוציא אותיות השפה וכל אותיות הלשון, רק קצתם היה מוציאם בכובד. וזהו טעם אנכי אהיה עם פיך והוריתיך, אמר שיורנו אשר ידבר מלות, שאין שם מאותיות הכבדות על פיו".
את האותיות שמשה לא יכול היה לבטא פירט רבינו חננאל: "מה שהזכיר שני דברים כבד פה וכבד לשון, יורה כי משה רבנו לא היה צח הדבור באותיות זשרס"ץ שהן אותיות השיניים, זהו שאמר: 'כי כבד פה', גם לא באותיות הלשון שהם אותיות דטלנ"ת, ועל זה אמר 'וכבד לשון'".
פירושים אלה פותחים פתח להבנת פגם הדיבור של משה רבנו.
תהליך הדיבור מתחיל במרכז הדיבור שבמוח, האחראי על הבעת שפה מדוברת, ועל הבנתה. שם נוצרות המילים ומתורגמות לאותות עצביים המפעילים את מכלול השרירים היוצרים קול. הקול בא מזרם אוויר המיוצר ע"י הריאות ועובר בין מיתרי הקול, ויוצר בהם ויברציה המוגברת ע"י תהודה בקופסית הקול ובחללים נוספים: הגרון, הפה ומערות האף.
לקויות בדיבור נגרמות עקב פגיעה באזורי הדיבור שבמוח, פגיעה במיתרי הקול או בשליטה עליהם, פגיעה במבנה החיך, הלשון, שרירי הפנים וחלקים אחרים של מערכת הנשימה העליונה.
הלקויות בדיבור אצל משה רבנו כמובא בפרשנות אבן עזרא ורבנו חננאל , נגרמו כנראה מפגיעה באחד האזורים שהובאו לעיל.
הקב"ה אמר למשה שאמנם הוא ברא את כל האיברים בגוף האדם, והוא יכול לרפא את פגם הדיבור שלו, אלא שהוא אינו עושה כך בכוונה. הגאולה לעם ישראל לא תבוא על רקע הופעת נואם בעל לשון חדה ושפה ברורה, שהצליח בכישרון דיבורו לשכנע את שומעיו, אלא בידי נואם "כבד פה וכבד לשון" שמאחוריו נמצא הגואל האמיתי: "וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם פִּיךָ וְהוֹרֵיתִיךָ אֲשֶׁר תְּדַבֵּר".
(שמות תשעט)
