מערכת שבתוןהרב אלישע שלי
הרב דוד סתיו
הסתלקה מאתנו אחת הדמויות המיוחדות והצבעוניות של רבני הציונות הדתית, הרב אלישע וישליצקי. מה היה ייחודו מעבר למעלות המיוחדות של שילוב חכמה ומידות טובות?
אני מבקש לחלוק ציטטא אחת שהיתה שגורה על לשונו עת למדנו ביחד כחברותא בישיבת מרכז הרב. בהקדמה לספר נפש החיים מביא בנו של ר' חיים מוולוז'ין את האמרה הבאה: "דע לך כי זה כל האדם לא לעצמו אלא לאחרים". בשביל הרב אלישע זו לא היתה מליצה אלא דרך חיים. כך יכולנו למוצאו נוסע להעביר שעורים (אפילו) למתי מעט אנשים בעיירות רחוקות או בתקופת ההתנתקות מחזק ברכיים כושלות בישובים מבודדים ומיואשים, וכך יכולנו למוצאו בישיבה מנסה בכל כוחו לסייע בדיבור ובחיבוק לכל אחד.
בעולם בו מיצוי אישי נחשב לפסגת הקיום האנושי, היווה הרב אלישע תמרור זוהר לכיוון ההפוך. היה מנהג בישיבה שבחורים שהתחתנו רצו לרקוד ביחידות כמה דקות עם הרב אלישע. לימים הוא היה באבל על אימו ונמנע מלבוא לחתונות. הבחורים פנו לראש הישיבה, לר' אברום, בתלונה שהרב אלישע אינו מגיע לחתונותיהם. ראש הישיבה קרא לרב אלישע ושאלו לסיבה מה והלה ענה בפשטות כי הוא באבל. ר' אברום אמר לו כי ריקוד איתו עבור הבחורים הוא כל כך משמעותי וחשוב ויגרום לעילוי עוד יותר גבוה לנשמתה של אמו מאשר לא להגיע.
כך החשבנו בישיבה את הרב אלישע. עוד כשהיה בחור צעיר כבר הכל הבינו כי מדובר באיש המעלה. והיו גם ויכוחים. בעת שהישיבה התפלגה לשתיים (הר המור ומרכז הרב), התעקש הרב אלישע לומר כי אין כל מחלוקת בין האישים שפיצלו את הישיבה. בתחילה חשבתי כי הוא מבקש לרכך ולהמתיק את הגלולה המרה. אבל אחרי זמן הבנתי כי בעולמו באמת אין מחלוקת. יש הבדלי דגשים כפי שאהב לומר ואין חילוק בלבבות (מה שהיה נכון אולי לגביו אבל לא במציאות).
בשנים האחרונות הלכנו למסלולים שונים והיו בינינו הבדלי השקפות לא קלים. לא היתה פעם אחת בה נפגשנו ולא היה חיבוק גדול ובקשה להיפגש שוב כדי לראות כיצד נוכל ליישב ולאחד את הלבבות, אם לא את הדעות. אני בטוח כי בישיבה של מעלה הרב אלישע נלחם כארי למען שלום הדעות והלבבות שם למעלה וכאן למטה.
(בא תשעט)
