האם מדענים מאמינים בא-לוהים? אנשים רבים מזהים את המדע עם אתאיזם, ומשוכנעים שככל שרוכש האדם יותר השכלה מדעית, כך הוא מתרחק מהאמונה בא-ל. כשמבינים איך פועל היקום, כך חושבים, מגלים שאין צורך בא-ל כדי להסביר אותו.
אלא שהעובדות האמיתיות עשויות להפתיע. פרופ' אליין אקלונד, מאוניברסיטת רייס, הקדישה שנים רבות לחקר היחס שבין מדענים לדת. את תוצאות מחקריה פרסמה בספרה "מדע נגד דת: מה מדענים באמת חושבים", שהתפרסם ב-2010. במהלך מחקרה, סקרה אקלונד כמעט 1,700 מדענים וראיינה 275 מתוכם. לדבריה, "הרבה ממה שאנו חושבים על חיי האמונה של מדעני צמרת הוא שגוי. ה'איבה הבלתי-פוסקת' בין מדע ודת היא קריקטורה, קלישאת מחשבה, שימושית אולי בתור סאטירה על חשיבה עדרית, אבל רחוקה מלייצג את המציאות".
לפי אקלונד, לפחות 50% מהמדענים מגדירים את עצמם כבעלי זיקה לאמונה דתית. תוצאות דומות התקבלו במחקר מ-2016, בו רואיינו 9,422 מדענים מצרפת, הונג קונג, הודו, איטליה, טייואן, טורקיה, אנגליה וארצות הברית, מתחומי מחקר וממוסדות שונים. ברוב האזורים מדענים יותר חילונים מהממוצע, אבל בארבעה מהאזורים, יותר ממחצית המדענים הגדירו עצמם כדתיים. רוב המדענים אינם חושבים כלל שהמדע עומד בסתירה לדת.
אחד המיתוסים השקריים הגדולים בזמננו הוא זה שמייחס את המדע לחילוניות, כביכול הכפירה בא-ל היא זו שאפשרה למדע לפרוח ולהתקדם. אלא שהחילוניות, חוטאת בפלגיאריזם ומבקשת לנכס לעצמה הישגים לא לה; כפי שממחישים מחקריה של אקלונד, אין שום קשר בין מדע לחילוניות. יש הרבה מדענים דתיים, והרבה דתיים מדענים, והם אינם חיים בדיסוננס קוגניטיבי או בפיצול אישיות אלא באמת רואים את התחומים כמשלימים. "תזת הקונפליקט", לפיה קיים קונפליקט מהותי בין דת למדע, נדחתה על ידי רוב ככל ההיסטוריונים של המדע. יתרה מזאת, פילוסופים כמו אלפרד נורת' ויטהד וחוקרי דתות כמו רודני סטארק, סבורים שהמדע התפתח אך ורק באירופה בזכות האמונה המונותאיסטית שהושרשה שם, שראתה את היקום כיצירה אלוהית אחידה ורציונלית, ומתוך כך ביקשה להבין את חוקיו.
כדאי אפוא לאתאיזם למצוא אילן אחר להיתלות בו.
(בא תשעט)
האם מדענים מאמינים בא-להים?
השארת תגובה