10 עקרונות הייעוץ המקראי

א. פוליטיקאי טוב, זקוק לייעוץ. עדיף קרוב משפחה חיצוני, מחו"ל, על פני אדם זר מתוך המערכת. מה שרואים משם לא רואים מכאן. ליועץ אין כישורי מנהיגות גדולים מאלו של המנהיג. אמור להיות לו מבט חיצוני אובייקטיבי ומקיף שאין למנהיג.
ב. היועץ צריך להכיר את כל התמונה, האישית והלאומית טרם יתחיל בייעוץ ("אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה אֱלֹקים֙ לְמֹשֶׁ֔ה וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל עַמּ֑וֹ"). הייעוץ צריך להתחיל מן המנהיג.
ג. רצוי להתחיל את הייעוץ במפגש משותף עם הסביבה הקרובה של המנהיג, ורצוי – ליד שולחנות ערוכים ("וַיָּבֹ֨א אַהֲרֹ֜ן וְכֹ֣ל׀ זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לֶאֱכָל ־ לֶ֛חֶם עִם־ חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֖ה"). אין להסתיר את הייעוץ בחדרי חדרים.
ד. היועץ צריך לצאת לשטח, להתבונן, וללמוד, וכדאי להתחיל מתוך התבוננות במערכת המשפטית ("וַיַּרְא֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁר־ה֥וּא עֹשֶׂ֖ה לָעָ֑ם"). היועץ אינו יכול להגיע עם תורה סדורה טרם 'למד את השטח'.
ה. העצות צריכות להכיל את שני צדי המטבע, ("לֹא־טוֹב֙ הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה עֹשֶֽׂה: …עַתָּ֞ה שְׁמַ֤ע בְּקֹלִי֙ אִיעָ֣צְךָ֔"), אין לשלול מצב קיים ללא הסבר המהווה מצע ראוי להצעה חדשה.
ו. המנהיג צריך להקיף עצמו באנשים איכותיים ולא בגורפי קולות פופוליסטיים. ("וְאַתָּ֣ה תֶחֱזֶ֣ה מִכָּל־הָ֠עָם אַנְשֵׁי־חַ֜יִל יִרְאֵ֧י אֱלֹקים אַנְשֵׁ֥י אֱמֶ֖ת שֹׂ֣נְאֵי בָ֑צַע"). איכות הינה תנאי להישרדות פוליטית ארוכת טווח. פופוליזם מתחלף בחלוף העונות.
ז. "וְשָׁפְט֣וּ אֶת־הָעָם֘ בְּכָל־עֵת֒…". אימת המשפט צריכה לרבוץ על כולם באופן תמידי. הפסוק מדבר בעד עצמו ואקטואלי מתמיד.
ח. מזמין הייעוץ צריך לקבל וליישם את הייעוץ כחבילה אחת אפילו אם היועץ הוא החותן. ("וַיִּשְׁמַ֥ע מֹשֶׁ֖ה לְק֣וֹל חֹתְנ֑וֹ וַיַּ֕עַשׂ כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר אָמָֽר"). אם המנהיג ייפרק את חבילת הייעוץ, תמיד יוכל היועץ להצביע על כך כסיבה לכישלון. ואם המנהיג יודע בעצמו הכל, מדוע הזמין יועץ?
ט. בראש הפירמידה, מקבל הייעוץ חייב להיות בתפקיד של אחראי שאינו מתחבא אחר כנפי היועץ. ("אֶת־הַדָּבָ֤ר הַקָּשֶׁה֙ יְבִיא֣וּן אֶל־מֹשֶׁ֔ה").ליועץ אין אחריות מכל סוג, רק למנהיג.
י. לאחר הייעוץ, יש לשלח את היועץ לארצו (וַיְשַׁלַּ֥ח מֹשֶׁ֖ה אֶת־חֹתְנ֑וֹ וַיֵּ֥לֶךְ ל֖וֹ אֶל־אַרְצֽוֹ..). ניסיון לשבץ יועץ אמתי בתפקיד מנהיגותי או ניהולי חוטא לעולם הייעוץ. יועץ אינו מנהיג. אלו שתי פונקציות המתחברות ביניהן רק באופן זמני ולצורך ספציפי.
(יתרו תשעט)