עדי ארד (זמרת, יוצרת וחזנית אורתודוכסית פורצת דרך, פובליציסטית של טורי דעה)לפני כמה חודשים ראיתי את סידרת הטלוויזיה המדוברת "סיפורה של שפחה" הרבה דברים נאמרו על הסדרה הזאת, אבל דבר אחד ברור וידוע בעיני כל הצופים, שהנושא של אדון ושפחה הוא מורכב ובעייתי מההיבט המוסרי האנושי.
בכדי שתיווצר מרות שכזאת, של אמונה תמימה באדון, דרושים כמה ניואנסים בראשיתיים, כמו פחד או יראה מפני הבעלים, ידיעה ברורה של ההיררכיה החברתית של הבדלי המעמדות בין השפחה לאדון וחופש הבחירה היחידי המאפשר לה לבחור בין "כן אדוני" או "מיד אדוני"…
בפרשת משפטים יש לא מעט מילים, אבל כשאני נתקלת בשתיים מהן; "נעשה ונשמע", הרבה מאד סרטים רצים לי בראש, ותתפלאו, לא כולם עוסקים בפסטורליה הנשגבת של אמונה תמימה ואהבת אמת.
נכון, המפרשים מתלהבים מעוצמת הדרגה הרוחנית של עם ישראל שאומרים מיד "נעשה", אבל כמה רגעים אחר כך ההיסטוריה המקראית פורשת בפנינו את מעמד הר סיני, מעמד שלא השאיר אף נוכח אדיש או רגוע.
כמו בא לומר "סבבה שאתם איתי, אבל דיר בלאק אם תתחרטו".
מצד שני יש משהו סופר רומנטי באמירה "נעשה ונשמע", הכרזה חד משמעית לנאמנות טוטאלית. אבל רומנטיקה בדרך כלל מאפיינת את "שלב ההתאהבות", שעל פי חוקרי נפש מוגדר כ"אי שפיות זמנית", וזה במקרים השכיחים מחזיק מעמד כמה חודשים ובמקרים בודדים כמה שנים טובות.
אבל מה עם בני ישראל ואלוקים? מדובר פה במערכת יחסים לטווח הארוך… אפילו ארוך מאד.
איך אפשר לסמוך על תחושה רומנטית ותמימה שכזאת שתמשיך לנצח?
ובכן, כאן אנחנו חוזרים לסדרת הפאר ולשפחות היקרות, יש את אפקט הפחד. אם לא נעשה, גורלנו יהיה רע ומר.
אך יש עוד אופן להסתכל על זה. אם במערכות יחסים עסקינן, יש משהו שנקרא אמון בסיסי, שבלעדיו מערכת בריאה לא יכולה להתקיים באופן תקין.
לפעמים בזוגיות צריך לומר לצד השני "אני איתך. אני בקבוצה שלך לתמיד". מה שנקרא "נעשה" בגלל שאני אוהב/ת אותך ומאמינ/ה בך. ואח"כ "נשמע" נבין למה, מי, ואיך…
הכוונה לתת לך קרדיט, מתוך ידיעה ללא ספקות שאתה ראוי לאמונה הזאת, ראוי לנו כמאמינים, לא כשפחות נרצעות עם שמלות אדומות, אלא מרצון חופשי ומתוך שמחה.
לומר "נעשה ונשמע" בא מתוך עוצמה, מתוך בחירה, מתוך אנחת רווחה שנשמעת כמו שיר הלל לא-ל.
יש קלות בלתי רגילה בלהיות במקום של הצד המתמסר, המשחרר, אתה תקבע ואנחנו נלך אחריך.
לא חסרים גברים שבכל יום ויום אומרים לאשה שלהם "נעשה ונשמע". בשביל מה לריב? עדיף למלא את ההוראות ויאללה, האהבה נשמרת וכך גם הגברת.
יש שיטעו ויגידו; נו, זה מתוך פחד, יראה מן הגבירה.
אך הם עושים זאת כי זה יותר קל, והם סומכים עליה שהיא כבר עשתה את החשבונות שלה לגבי מה צריך לקרות ולהיעשות בכדי שהזוגית תתקיים באופן מיטבי. אז למה להתווכח? יותר מהר ונוח לבצע. "נעשה".
ויש צדיקים המגדילים ראש בנשותיהם ואף עושים "נעשה ונשמע". גם מבצעים וגם קשובים לכל מילה ומילה.
אין הבדל בין הר סיני לבין אס-אמ-אס בהול מהחצי השני. כל עוד הניגון שבלב הוא "אני מאמין".
(משפטים תשעט)
