"וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיְסַפֵּר לָעָם אֵת כָּל-דִּבְרֵי ה' וְאֵת כָּל-הַמִּשְׁפָּטִים" (כד:ג). "משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה. הם אמרו שלושה דברים" (פרקי אבות).
כיצד נדע מהו רצונו האמתי של הקב"ה? רק באמצעות מסורת חז"ל. כל מה שהוא מחוץ למסורת חז"ל אינו מסורת אותנטית. כך כותב אחד מרבני יוצאי אתיופיה, שהמסורת של יהדות אתיופיה איננה אותנטית, אלא זאת מסורת חסרה, עקב שכחת הדברים שנמסרו בסיני לכל עם ישראל, בלשונו: "אחד הדברים הבולטים ביותר בשוני שיש לעדה משאר עדות ישראל, היא העובדה שאין בנמצא איתנו משניות וגמרות ומסורת חז"ל שהיא היא עיקר התורה שבעל פה […] נידחי ישראל השונים חזרו לאחר שנים מהגלות עם אותה מסורת והתורה שבעל פה שאיתה גלו ואלו אנו […] התורה נשתכחה אצל יהודי אתיופיה כפי שלימדה משה לפני ישראל […]".
המושג אותנטיות שאוב מהפילוסופיה הקיומית המתייחסת לאותנטיות כאל אמת. על פי זה, בניגוד ליהודי אתיופיה, שאר תפוצות ישראל הצליחו להחזיק את האמת האלוקית, את הרצון האלוקי האותנטי בצורתו הראשונית. טענה כזאת היא כמובן אבסורדית. למשל, בענישה של מידה כנגד מידה, דוגמת עַיִן תַּחַת עַיִן, כפי שמצווה התורה. ככל הידוע לרב ראובן יאסו (תלמיד חכם יוצאי אתיופיה) עקרון זה, להוציא מדיונים תאורטיים, מעולם לא בוצע בפועל. לא רק במסורת התורה שבעל פה הרבנית, אלא אף במסורת של התורה שבעל פה האתיופית. כלומר, יש תיאוריה ויש ביצוע בפועל. כך אמנם כותב הרב משה פיינשטיין: "יש להבחין בין האמת להוראה לבין האמת ממש. האמת ממש היא האמת שגלויה רק לקב"ה והאמת להוראה היא האמת שהחכם מגיע אליה לאחר שבירר את ההלכה מתוך עיון מעמיק בש"ס ובפוסקים כפי כוחו, בכובד ראש וביראת ה' יתברך… אף שהאמת ממש אינה כן!".
בהקשר הזה ידועה אמרתו של שופט אמריקאי: "החוק אינו אלא מה שהשופטים אומרים". כלומר, גם אם יש חוקה כתובה למדינה, בסוף, אחר דיונים התלבטויות, מי שמחליט מהי כוונת המחוקק הם השופטים. 'הכל לפי ראות הדיינים'.
הרבה פרשנויות נאמרו על שאמרו חז"ל "חכם עדיף מנביא". אחד ההסברים הוא שהחכם עדיף על פני הנביא משום שבניגוד לנביא שאומר את מה ששמע מא-לוהים, החכם יודע לומר דברים מתוך הגיון צרוף, וזה נחשב לו כאילו שמעם מהר סיני, על אף שמעולם לא שמע (חידושי הר יוסף אבן מיגאש, ב"ב יב, ע"א).
כך או כך, יהודי אתיופיה "ביתא ישראל" לא הושפעו כלל ועיקר מההתרחשויות ההיסטוריות היסודיות שליוו את התפתחות העם היהודי לאחר חורבן בית המקדש השני. רוצה לומר "ביתא ישראל" היא קבוצה יהודית, ללא שייכות לקנון הטקסטואלי היהודי, שהתפתח על ידי החכמים, לאחר חורבן בית המקדש השני. לדעתי, עובדה זו היא שהופכת את קהילת ביתא ישראל ל"גניזה חיה", בו היא משמרת מסורת קדומה, ככל הנראה מסורת קדם תלמודית. אם מתעמקים יותר אפשר אף להיחשף למסורות קדם מעמד הר סיני. שנזכה לכוון לעשות את רצונו של הקב"ה.
(משפטים תשעט)
בין האמת להוראה לבין האמת ממש
השארת תגובה