מערכת שבתוןגשר על מים סוערים
עו"ד גלעד וינר
חוקר במרכז ללאום דת ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה ודוקטורנט בתכנית ליישוב וניהול סכסוכים ומו"מ באוניברסיטת בר אילן
במרכזם של רבים מהמשברים הפוליטיים בישראל נמצאים מתחים הקשורים ליחסי דת ומדינה. סוגיות הליבה הנובעות מיחסים אלו היו מאז ומתמיד לעקב האכילס של ממשלות ישראל. דא עקא, מחקרים שונים אותם ערכנו במכון הישראלי לדמוקרטיה מראים כי רשויות השלטון מנסות לגלגל את ההכרעה בסוגיות אלו מהן והלאה.
למציאות זו מחירים כבדים עבור החברה הישראלית. דוגמה מובהקת לנזקים שנוצרים מהיעדר הסדרה ראויה לסוגיות דת ומדינה היא חידוש מאבקי השבת בשבועות האחרונים. כך, לאחר כחצי שנה של עיכובים, חודשו לאחרונה עבודות הבנייה בפרויקט להקמת גשר יהודית שמעל נתיבי איילון. העיכוב בעבודות נבע, בין היתר, מלחץ כבד של הסיעות החרדיות שהיו חברות בממשלה והתנגדו נחרצות לביצוע הפרויקט בשל חילול השבת שהיה כרוך בהן. עתה, משהתפרקה הממשלה והתפזרה הכנסת, התיר שר התחבורה להמשיך בביצוע הפרויקט.
במקביל, פרסמה עיריית תל אביב נתונים המלמדים כי מתוך כ-300 בית עסק הפועלים כיום בתחומי העיר בימי שבת וחג, רק 88 הגישו בקשה לקבלת היתר לעבודה בשבת. אם אכן תתממשנה התחזיות, נתון זה עשוי להוביל לסגירתם של יותר משני שליש מבתי העסק הפועלים היום בתל אביב בשבת. קשה לדעת מה הסיבה לשיעור נמוך זה של בתי עסק שהגישו בקשה לקבלת היתר, אך הנתונים מלמדים שתחזיות האימה לפיהן מתן האפשרות לעסקים לפעול בשבת יביאו למחיקת זכר השבת בתחומי העיר העברית הראשונה, רחוקות עדיין מלהתממש. דבר אחד ברור – המאבקים אודות צביון השבת, בתל אביב ומחוצה לה, ימשיכו עוד שנים רבות.
בחינת האופן בו המערכת הפוליטית והמשפטית מתייחסות לסוגיות דת ומדינה מלמדת על קיפאון מסוכן. נתונים שפרסם לאחרונה מכון "על משמר הכנסת" מלמדים כי מתוך 6,644 הצעות חוק שהעלו בכנסת האחרונה, 326 הצעות עסקו בנושא זה. יחד עם זאת, במבחן התוצאה, מתוך 623 חוקים שהצליחה הכנסת האחרונה להעביר, רק 17 חוקים שעסקו בסוגיות דת ומדינה נכנסו לספר החוקים הישראלי. יתרה מכך, ברובם המוחלט של החוקים החדשים לא ניתן למצוא כל סימן לחשיבה מעמיקה על הדרך בה ראוי להסדיר סוגיות דת ומדינה, או לרגישות כלפי הגישות השונות המתקיימות בחברה הישראלית בכל הנוגע לסוגיות אלו.
היעדרה של מדיניות הסדרה ראויה בסוגיות דת ומדינה מובילה רבים לנסות ולהעביר את הדיון הציבורי בסוגיות אלו מהכנסת אל בתי המשפט. אך, בתי המשפט אף הם אינם הזירה המתאימה לתיקון המצב המשברי בו נמצאים יחסי דת ומדינה בישראל. למעשה, למרות כמה פסקי דין תקדימיים מהשנים האחרונות, קשה, ואף לא כדאי, לצפות מבתי המשפט בישראל לתקן את ההסדרים החוקיים היוצרים את מערכת היחסים הקלוקלת בין דת למדינה בישראל.
חידוש מאבקי השבת עשוי לסמן גם את המקום שייתפסו סוגיות דת ומדינה במערכת הבחירות הקרובה. אם ניתן לסמוך על ניסיון העבר, סוגיות אלו ישמשו בעיקר ככלי ניגוח בין המפלגות המתחרות על קולו של הבוחר הישראלי, וביום שאחרי הבחירות, יידחקו לקרן זווית, עד למשבר הבא.
על הציבור המעוניין בשמירה על זהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודיות ודמוקרטית לדרוש מהמועמדים המבקשים את קולו לפעול לאיחוי השסעים המאפיינים את יחסי דת ומדינה, וזאת מתוך אחריות לאומית ורגישות חברתית. אם לא יחול שינוי שכזה, ניתן לחזות בצער כי מאבקי דת ומדינה ימשיכו לשמש כגורם מפלג בחברה הישראלית ולאיים על שלמותה. במקום לריב על גשרים, הגיע הזמן לבנות אותם.
(משפטים תשעט)
