הרב ד"ר צחי הרשקוביץ (אונ' בר אילן)בקרב בני טריפולי וחכמיה ידועה שושלת אדאדי, מיסודו של המאור הגדול ר' נתן אדאדי, כמשפחת חכמים דגולים, שהתאפיינה בקשר הדוק ועמוק לארץ הקודש. אבי המשפחה, ר' נתן אדאדי, נולד בארץ הקודש (ב-1740 למניינם), ונשלח על ידי חכמי ירושלים כשד"ר, שלוחא דרבנן, לגייס כספים עבור הישוב בארץ. במהלך נדודיו הגיע גם לעיר טריפולי שבלוב, שם לקחוֹ לחתן מי שנחשב מנהיג יהודי לוב, שבעצמו היה שד"ר מארץ ישראל, ר' מסעוד חי רקח (בעל מעשה רקח הנפלא על הרמב"ם).
געגועיו של הרב אדאדי לארץ הקודש, עם כל גדולתו וההערצה אליו בטריפולי, הובילו אותו לשוב לארץ, יחד עם נכדו, הנער אברהם, שהיה בן 17 (בשנת 1818). מאותה עת התעלה ר' אברהם בעיר, למד במיטב ישיבותיה ואצל חכמיה הגדולים, והפך בעצמו להיות מורה הוראה חשוב (כונה ע"י ר' אברהם פאלאג'י "סבא דמשפטים"!). לכשהגיעה שעתו לפעול למען כלכלתה של ארץ ישראל, פנה גם הוא לקהילות הגולה, וכסבו – שב והשתקע בטריפולי, מחמת הצרכים הרוחניים הבוערים שלה. שלוש פעמים שב ועשה הרב אדאדי את הדרך לארץ הקודש ולצפת, ובה אף נפטר. לא לפני שהספיק להפגש עם גדולי העולם, שהעידו על גדולתו ותורתו הנשגבת (התמחה בעיר בענייני ספר תורה וקריאה בתורה, וכן בענייני גיטין). בצוואתו דרש מבנו:
"שבדרוש ההספד לא יאמר הדרשן כי מפני הרעה וכו' וכן ממאמרם של רז"ל מצינו שקשה סלוקן של צדיקים וכו' (בקיצור – שלא ידרוש הספדן על מעלת הנפטר ועל גודל הטרגדיה שבפטירתו), כי אני ניודע בעצמי מה אני. ויהיה הדרוש מענין קבורת ארץ ישראל והמיתה והתשובה, ולא יותר".
כך יסד ר"ש אדאדי בפיוט לכבודה של עיר הקודש צפת, ולכבוד כל הגאונים והמקובלים שיגורו בה לאורך הדורות:
"אבקשה אהבה נפשי על ארץ רבה / ההר הטוב הזה ארץ חמדה טובה // נקראת גליל העליון / ושם עזו חביון / תקום תרחם ציון / האחת אהובה // יושבי על מדין / באתרא הדין / יודעי דת ודין / צדיק ילין בה // ארעא דבסים אוירא / ליהודים היתה אורה / זאת חקת התורה / בארץ מושבה // בתוכה חבל נביאים / תנאים ואמוראים / גלילי זהב ממולאים / צדיקים אשר בקרבה // ר' יוסי הבנאי / הוא נגד פני… חסין גבור כארי / נביא בן בארי / ואביו האיש הירא / תפארת שיבה // יוסב בסדר אור בהיר / הוא בן יאיר … מרן ראש מדברים / ורב אלשיך לו סדרים … מי כמוהו מורה / רבינו האר"י …", ועוד ועוד.
אף בנו, ר' שאול אדאדי, היה מורה הוראה, משורר ופייטן, מגדולי חכמי ומחנכי טריפולי המעטירה. ממשפחתו היה אחד ממקימי התנועה הציונית בלוב, ר' ציון שאול אדאדי, שהקים ארגון "בן יהודה" להחייאת לשון הקודש, ופעל גדולות ונצורות למען העלייה לארץ, ועידוד הצעירים אליה.
הרב פריז'א זוארץ, ח"כ מטעם המפד"ל בכנסות 6-3, שהיה עצמו מחשובי ההנהגה הציונית בלוב, הקים בארץ הקודש את ישיבת ר' אברהם חיים אדאדי, בהמשך למסורת הרוחנית העצומה הזו. כך העיד הרב זוארץ על ידידו ר' ציון שאול לאחר פטירתו, על התקופה ששרת כחייל איטלקי בלית ברירה (מובא באתר מרכז מורשת יהדות לוב):
"בדרכם היו החיילים צריכים לעבור מתחת לשער הניצחון, לזכר ניצחון טיטוס הרשע על יהודה והגליית תושביה לרומא. כמה מטרים לפני שהגיעה היחידה לשער הנ"ל, פרש המנוח ועמד בצד, הקצין שאל ואתו לפשר פרישה זו והמנוח ענה: "אני יהודי, והשער הזה הוקם לכבודו של מחריב ארץ אבותי והשפלת עמי, אין אני יכול לעבור מתחתיו, ועל כן פרשתי". ככה דיבר צעיר יהודי, ספק מלאו לו עשרים שנה אם לא, חייל המוטלת עליו חובת משמעת צבאית וכו'. למזלו היה הקצין אדם עם רגש אנושי, הבין לרוחו ופתר אותו מלעבור מתחת לשער".
(פקודי תשעט)
