ד"ר יצחק קניגסברגתיאור הכיתוב על הלוחות שמשה קיבל מהקב"ה בהר סיני הוא: "שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת לֻחֹת אֶבֶן כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱ-לֹהִים"
(שמות לא'). נשאלת השאלה: איך ניתן לתאר כך את הקב"ה, שהרי הזהירנו משה רבנו: "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ הָאֵשׁ"? שאלה זאת מתחדדת כאשר המקרא עושה שימוש בהקשר לקב"ה, בשאר איברי החישה ופעולתם, המצויים אצל בני האדם: עֵינֵי ה', יד ה', אזני ה' אף ה', וכו'.
הרמב"ם (הלכות יסודי התורה א') מסביר שכדי שבני ישראל יבינו את המהות האלוקית הבלתי ניתנת להשגה בשל מרכיביה המופשטים, התורה משתמשת באמצעי עזר מוחשיים שבני אדם מבינים, תוך הסתמכות על חמשת החושים ועל פעולתם.
מגבלותיו של האדם בהבנת המהות האלוקית הן כה גדולות שאפילו משה רבנו, אדון הנביאים, לא הצליח להשיגה.
הרמב"ם (שם) מתייחס גם לנושא זה: "מהו זה שביקש משה רבינו להשיג כשאמר הראני נא את כבודך, השיבו ברוך הוא שאין כח בדעת האדם החי שהוא מחובר מגוף ונפש להשיג אמיתת דבר זה על בוריו".
מאז בריאת האדם הראשון מנסה האנושות להבין את סודות הבריאה ודרכה את מהות הבורא. התקדמות המחקר המדעי פרשה לפנינו עולם מופלא וחדירה מעמיקה למסתרי הבריאה, אל מעבר לקליטת חמשת החושים.
ראייה זו החוויה התפיסתית של קליטת מידע מהסביבה באמצעות אור. המידע החזותי נקלט דרך העין, מותמר לאותות עצביים, ולאחר מכן עובר עיבוד מתקדם בתוך המוח. תחום הקרינה שנקלט על ידי מערכת הראייה האנושית (באורכי גל של 390-750 ננומטר) מכונה האור הנראה, כאשר אורכי הגל השונים בתחום זה מקושרים לחוויה תפיסתית של צבע. ישנם מינים אחרים של בעלי חיים אשר מסוגלים לראות גם קרינה באורכי גל נוספים, כמו קרינה אולטרה סגולה (UV) וקרינה אינפרא אדומה (IR). התפיסה החושית של צבעים המתקבלת בחוש הראיה, תורגמה לאורכי גל שאינם נתפסים בחוש זה, אך נקלטים על ידי מכשור מתקדם מתאים, ובכך אנו מסוגלים היום לקלוט תופעות טבע גם מעבר לחושים הטבעיים.
האור מוגדר במכניקה הקוונטית הן כחומר והן כגל. על פי תיאוריה זו ישנה הסתברות שהחלקיק יכול להימצא בו זמנית בשני מקומות.
התורה הקוונטית פותחת פתח להבנת המהות האלוקית אל מעבר לחושים, וכך ניתן להבין מצב שבו הקב"ה אכן נמצא בו זמנית בשני מקומות, ויותר מזה ש"מלא כל הארץ כבודו".
(כי תשא תשעח)
