ד"ר יצחק קניגסברגלפי מדרש התנחומא (ח'): "אימתי נאמרה למשה פרשה זו של המשכן? ביום הכיפורים עצמו אע"פ שפרשת המשכן קודמת למעשה העגל . אמר ר' יהודה בן שלום אין מוקדם ומאוחר בתורה. ביוה"כ התכפר להם חטא העגל ובו ביום נצטוו על המשכן, יבוא זהב המשכן ויכפר על זהב העגל". לעיתוי הציווי יש משמעות פילוסופית ופסיכולוגית. לגישת התנחומא, יש תימוכין בקרב מפרשים כמו רש"י וספורנו. לפי דעה זאת, חטא העגל הביא לשינוי בתפיסה הפילוסופית, כיצד להפנים את ההכרה במציאות ה' לעם ישראל.
מעשה העגל הוכיח שבני ישראל היו זקוקים למתווך מוחשי להכרה במציאות ה' ולא ניתן היה להסתפק בצורה מופשטת להכרה במציאותו. בעקבות זאת בא הציווי: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". המשכן ישמש כאמצעי המחשה, דרכו ישכון ה' בתוך כל אחד מבני ישראל.
רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי מדגיש נקודה זאת. "מבלי לכפור בא-ל מוציאם ממצרים, הם רצו דבקותם בה' על ידי ביטוי מוחשי, כי זה משה האיש בושש לרדת מן ההר. הם היו בבחינת כוונותיהם רצויות לפני המקום אך מעשיהם אינם רצויים לפניו".
באמצעי המחשה מגייסים את החושים בכדי להסביר דברים מופשטים שאין השכל לבדו מסוגל להבין.
המשכן, כליו ועבודות המשכן מילאו תפקיד חשוב בהשגת היעד: "ושכנתי בתוכם". בני ישראל היו זקוקים לאמצעי המחשה כדי שירגישו את קרבת האלוקים. כלי המשכן והעבודות הייחודיות שנעשו בעזרתם באוהל מועד ובחצר המשכן, פעלו על חמשת החושים. מנורת המאור על שבעת נרותיה הדולקות פעלה על חוש הראיה.
מזבח הקטורת והעלאת הקטורת עליו בכל בוקר ובין הערביים פעלה על חוש הריח.
החצוצרות, השופרות ושאר כלי הזמר שבידי הלויים פעלו על חוש השמע בעזרת הצלילים והמנגינות שבקעו מהם. שלחן לחם הפנים עליו הונחו שנים עשר חלות ומזבח העולה שבחצר המשכן, עליו הקריבו את הקרבנות, פעלו על חוש הטעם. ארון הברית בקודש הקודשים, שהכיל את הלוחות וספר התורה, פעל על העל חושי של האדם, על שכלו ומחשבתו.
מה הביא את בני ישראל להתנדבות הזאת בהתלהבות כה גדולה: "מַרְבִּים הָעָם לְהָבִיא מִדֵּי הָעֲבֹדָה לַמְּלָאכָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָהּ", שאילץ את משה להוציא קול במחנה: "אִישׁ וְאִשָּׁה אַל יַעֲשׂוּ עוֹד מְלָאכָה לִתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ"?
התשובה היא שבני ישראל הבינו שניתנה להם הזדמנות מוחשית לכפר על עוון העגל – האליל המוחשי. יבוא זהב התנופה של המשכן ויכפר על זהב העגל. בכדי שבמשכן לא ייצרו בשגגה כלים שעשויים להזכיר אלילי מצרים, העושים במלאכה נצטוו להקפיד על צורת הכלים "כאשר ציווה ה' את משה כן עשו בני ישראל".
המשכן סימל את שילוב החלק הגשמי והחלק הרוחני בעבודת ה' וביטוי לראיון: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".
(ויקה"פ תשעז)
