יאיר נווה אלוף (מיל.), לשעבר סגן הרמטכ"להמשימה להוציא את עם ישראל ממצרים הוטלה על משה ואהרן כמשימה צבאית ממש. ״הם המדברים אל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל ממצרים, הוא משה ואהרן״ (כז׳ ו׳). יש פה את רוב מרכיבי הפקודה הצה"לית. מה המשימה המיידית, מי מבצע אותה, ומה המטרה שהמשימה צריכה לשרת.
לכאורה טבעי שזו תהיה משימה כמעט צבאית. עם ישראל הינו עם עבדים שיש לחלץ ממצרים, ואילו פרעה הוא האויב שאינו מוכן לשחררם.
אם כך, מדוע כל התהליך הארוך של המכות? מדוע הקב״ה לא נקט בשיטה של ״הכרעה״ והפעיל ישר את מכת בכורות או לחילופין את כל המכות ביחד? הרי סביר שרק מההלם, פרעה ומצרים היו מגרשים את ישראל.
אלא נדרש להבין שתהליך עשר המכות הינו תהליך של ״הכשרת הלבבות״, חינוך והפנמה לבני ישראל, ולהבדיל גם לפרעה ולמצרים.
בני ישראל השקועים במ״ט שערי טומאה שכחו ברובם מהי האמונה בא-ל אחד ומהי הברית שבין הקב״ה לאבות. הם לא שומעים למשה ״מקוצר רוח״ – חוסר סבלנות ו״מעבודה קשה״ יומיומית של העבדות. את עם ישראל צריך להעביר בשלש תחנות אמוניות. האחת נטישת אלוהי מצרים וחידוש האמונה כי ה׳ הוא האלוקים (יש לזכור שחלקם לא חי בארץ גושן והיה בהתבוללות עמוקה). השנייה היא ההבנה שה׳ בחר בעם ישראל כעמו ויקיים את ההבטחה שנתן לאבות, וכן שהמכות במצרים לא יפגעו בהם וכי תם הפרק של החמרת העבדות כתוצאה משליחותו של משה. והתחנה השלישית הינה ההבנה כי ה׳ שולט בטבע ובאירועים בעולם ובדרך זו הבטחת משה תתממש, תהיה מכת בכורות במצרים וה׳ יוציאם בשלום וברכוש גדול.
באופן מעניין גם פרעה, להבדיל, צריך לעבור תהליך דומה. מצרים היא המעצמה הגדולה בעולם . ערש התרבות המתקדמת של אותם זמנים. אם הקב״ה היה נוקט במכה אחת נוראה, היו ישראל אמנם יוצאים ממצרים, אך אחרי שנים היו טוענים שזה בכלל היה אסון טבע שנוצל על ידי העבדים. היו טוענים שאולי אלוהי מצרים כעס עליהם. אנו רואים שגם כיום יש המנסים ליחס את קריעת ים סוף ומכות מצרים לארועי טבע מקומיים ולא ליד ה׳. גם פה רצה הקב״ה כי האנושות כולה תעבור תהליך חינוכי באותן שלש תחנות.
התחנה הראשונה הן מכות דצ״ך שתפקידן לגרום לפרעה, ששם עצמו אלוהי מצרים והיאור, להבין את מציאות ה׳ ולהאמין בעליונותו המוחלטת. לכן משה מעביר לפרעה לפני מכת דם ״כה אמר ה׳ בזאת תדע כי אני ה׳ ״. לכן אחרי מכת כינים מודים חרטומי מצרים כי ״אצבע אלוקים היא״.
התחנה השנייה הינה במכות עד״ש שבשתיים מהן ( בערוב ובדבר) נאמר בפירוש שבהן הפלה ה׳ לטובה את עמו שיושב בגושן. ״ והפלתי ביום ההוא את ארץ גושן אשר עמי עומד עליה… למען תדע כי אני ה׳ בקרב הארץ״. פה לומדים פרעה והעולם כולו את ההשגחה של ה׳ בעולם ואת בחירתו בעם ישראל . פה הדגש על השגחת ה׳ בקרב הארץ.
קבוצת המכות הבאה היא התחנה השלישית. במכות אלו ובעיקר בחושך ובמכת בכורות לומדים הם את יכולתו של הקב״ה לשנות סדרי טבע ובראשית ורואים את ידו החזקה. לכן, לפני מימושן אומר משה בשם ה׳ ״בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ״. פה הדגש על העובדה שאין כגבורת ה׳ בכל הארץ.
לסיכום ניתן לומר כי הקב״ה קיים תהליך חינוכי מדורג וסדור, במקביל בקרב ישראל ולהבדיל בקרב פרעה והעולם כולו, על מנת להכשיר את הלבבות וליצור אירוע מכונן עולמי.
אחרי תהליך זה יישבו עם ישראל דורות על דורות ויתרפקו על אותו הנס.
(וארא תשעה)
