ד"ר יצחק קניגסברגמשחר ההיסטוריה האנושית ביקש האדם לכלכל את מעשיו במסגרת זמן מאורגנת ומסודרת. כדי לעשות זאת, הוא בחר בתופעה קוסמית החוזרת על עצמה בצורה קבועה.
לאחר המבול, הקב"ה קבע תופעות כאלה כחלק מחוקי הטבע: "עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ" (בראשית ח'). היום והלילה כמסגרת זמן קצרה, ועונות המבוססות על מזג אויר וחקלאות כמסגרת זמן ארוכה.
התבוננות בתהליכים החוזרים על עצמם של גרמי השמים – השמש והירח, היוו גם הם גורמים לקביעת מסגרות של זמנים.
הפסוק המופיע בפרשתנו: "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" (שמות יב') שלכאורה: "אין מקרא יוצא מידי פשוטו, על חדש ניסן אמר לו, זה יהיה ראש לסדר מנין החדשים, שיהא אייר קרוי שני, סיון שלישי" (רש"י), אך בפועל לומדים ממנו את עיקר מצוות קידוש החודשים, ומהפסוק: "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים טז'), את מצוות עיבור השנים: "לקדש חדשים ולעבר שנים בבית דין גדול בחכמה, סמוך בארץ (ישראל), ולקבוע מועדי השנה על פי אותו קידוש, שנאמר [שמות י"ב, ב'] החדש הזה לכם ראש חדשים, כלומר, כשתראו חידושה של לבנה תקבעו לכם ראש חדש, או אפילו לא תראוה מכיוון שהיא ראויה להראות על פי החשבון המקובל. וכן תכלול מצווה זו מצות עיבור השנה. לפי שיסוד מצות קידוש החדש כדי שיעשו ישראל מועדי השם במועדם, וכמו כן מצות עיבור השנה מזה היסוד היא. ואולם מלבד זה המקרא באו הערות בכתובי התורה יורו על מצות העיבור, והוא מה שכתוב: ושמרת את החוקה הזאת למועדה, וכן שמור את חדש האביב" (ספר החינוך מצווה ד').
הלוח העברי מבוסס על שילוב של מחזור הירח ומחזור השמש. כל שנה בלוח מקבילה פחות או יותר למחזור השמש, ומכילה 12 או 13 חודשים, המתחילים כל אחד במולד הירח ונגמרים במולד הירח הבא. כידוע, השנה הירחית אינה זהה לשנה השמשית.
כיצד ניתן להתאים בין מחזור הירח למחזור השמש בכדי לענות על דרישות ההלכה ?
הזמן שלוקח לירח להקיף פעם אחת את כדור הארץ (הזמן בין שני מולדי הירח) הוא 29.5306 יום ( 29 ימים, 12 שעות, 44 דקות, ו-4 שניות בקירוב). בשנה ירחית יהיו : 354.3672 = 29.5306 x 12 ימים.
הזמן שלוקח לכדור הארץ להקיף את השמש – שנה שמשית הוא : כ 365.2468 ימים ( 365 יום, 5 שעות, 55 דקות ו 23.5 שניות).
ההפרש בין מספר הימים בשנה שמשית לשנה ירחית יהיה: 10.8796 ימים שהם כ 11 ימים. כדי לאזן בין השנה השמשית לשנה הירחית וליצור קורלציה (מלאכותית) בין המחזור הירחי למחזור השמשי, יש צורך להוסיף על כל שלוש שנים לערך, חודש נוסף לשנה הירחית – עיבור השנה, ובכך לסגור את הפער הנוצר בין שני המחזורים – השמשי והירחי, כדי לקיים את הציווי: "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַה' אֱלֹהֶיךָ" – שמור את הפסח לאביב ואביב לפסח, שיבא אביב בזמנו ( מכילתא דרבי ישמעאל בא).
כיצד נקבעו השנים המעוברות?
בשנה שמשית יש כ-12.3682 מחזורי ירח, ובכל 19 שנים שמשיות יש כ-235 מחזורי ירח, 7 חודשים יותר משיש ב-19 שנים של 12 חודשים השווים רק ל 228 . פירוש הדבר, שבכל מחזור של 19 שנים, המכונה "מחזור קטן", יש 7 שנים מעוברות. בלוח הקבוע נקבע שבכל מחזור קטן, השנים המעוברות יהיו: 3, 6, 8, 11, 14, 17, 19. מקובל לסמן את השנים הללו בראשי תיבות: גו"ח אדז"ט.
בגלל תהליך העיבור השנים, במחזוריות של 19 שנה התאריכים העבריים והלועזיים (גרגוריאניים) נפגשים.
(בא תשעה)
