השאיפה לאמת צרופה ולטבעיות אינה קלה לרכישה. לכך עמל האדם כל חייו, להיות טבעי ולא מצופה, להיות אמיתי ולא צבוע
בפרשת תרומה מתוארים הכלים השונים שהיו במשכן. כלים אלו היו עשויים מעץ ומזהב, אולם הרכב החומרים בכל כלי היה שונה. ארון העץ היה מצופה זהב מבית ומחוץ: "וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים… וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ…". השולחן היה עשוי מעץ מבפנים אבל מבחוץ היה מצופה זהב: "וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן עֲצֵי שִׁטִּים… וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר…". בעוד שהארון והשולחן היו מעץ, המנורה היתה עשויה מזהב צרוף – מקשה אחת. "וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה…".
מכל הכלים, דווקא ביצירת המנורה נתקשה משה, שנזקק לעזרתו הישירה של ה', שבמחזה נבואה הראה לו המנורה: "וּרְאֵה וַעֲשֵׂה בְּתַבְנִיתָם אֲשֶׁר אַתָּה מָרְאֶה בָּהָר'.
הכלים במשכן משקפים דמויות אנושיות שונות. ישנן דמויות הדומות לתבנית השולחן או הארון וישנן הדומות למנורה. דמויות הדומות לשולחן או לארון הן אלו שליבן ופיהם אינו שווה, כשם שהכלים עשויים מעץ ומצופים מזהב. תוכו של הכלי עשוי מחומר שונה מציפויו, כך ישנם בני אדם שמראים לנו את חיצוניותם שאינה בהכרח משקפת את אופיים האמיתי. לעומתם, ישנן דמויות הדומות למנורה. מי שליבם לב זהב, הם טבעיים, תוכם כברם.
כשם שהמנורה מורכבת מחלקים רבים כך דמותו של האדם מורכבת להפליא. השאיפה לאמת צרופה ולטבעיות אינה קלה לרכישה. לכך עמל האדם כל חייו, להיות טבעי ולא מצופה, להיות אמיתי ולא צבוע.
רבינו משה מתקשה ביותר בעשיית המנורה ואינו יודע כיצד לעשותה. אומר לו הקב"ה: 'טול זהב והשליכהו לאש והוציאהו והיא נעשית מעצמה'. אולם ברש"י מובא מדרש זה בניסוח אחר: 'אמר לו הקב"ה השלך את הככר לאור והיא נעשית מאליה'. חז"ל למדו זאת מניסוח תחילתו של הפסוק: "ועָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה [= תיעשה] הַמְּנוֹרָה". דרושה פעולה אנושית ראשונית ('ועשית') ולאחר מכן תיעשה מעצמה. קשה ליצור מנורה, ועוד יותר להיות דמות אנושית הדומה למנורה. אומר הקב"ה למשה, השלך את המנורה לכבשן האש. כך בן אנוש אשר ישליך עצמו, כלומר, יתמסר וישליך את השקר ואת הצביעות ויסיר מעצמו את האגו – יוכל לחשוף את נפשו הטהורה. זו עבודה קשה הדורשת מאמצים כבירים.
אולם, אפשר לראות כיוון אחר של קושי בעשיית המנורה. המנורה מסמלת את חכמת התורה ושבעת נרותיה מסמלים שבעים פנים לתורה. משה מתקשה באופן שבו יהיה ניתן לאחד בין הדעות השונות. וכפי שמציין המדרש רבא (בהעלותך פרשה טו):
"בעלי אסופות אלו סנהדרין וא"ת זה מתיר וזה אוסר זה פוסל וזה מכשיר זה מטמא וזה מטהר ר"א מחייב ורבי יהושע פוטר ב"ש פוסלין וב"ה מכשירין למי נשמע אמר הקדוש ברוך הוא אעפ"כ כולם נתנו מרועה אחד".
גם בתקופתנו, שהמחלוקות כה גדולות בתוך הציבור בפרשנותה של התורה, קיים קושי גדול לראות בכל דעה את האמת שלה. יש צורך במעורבות אלוקית שתאפשר להפוך את הדעות השונות למקשה אחת. כתנאי לכך צריכים האנשים להיות תוכם כברם, כך שהמחלוקת תהיה לשם שמים.
ולהבדיל, בגן הוורדים בירושלים ממוקמת מנורת הכנסת, בעלת שבעת הקנים, שניתנה במתנה על ידי הפרלמנט הבריטי לכנסת ישראל. גם למנורה זו שבעה קנים ומיקומה מול הכנסת מהווה השראה למגוון הדעות שמצוי בתוך כנסת ישראל.
בימים אלו אנו חשים יותר מכל למצוא אמת בכל צד, בו בזמן שכל צד חושב שכל האמת נמצאת אצלו. נקווה שתימצא הדרך להאחדת הדעות למקשה אחת כך שתהיה מקובלת על רובו של העם.
(תרומה תשפ"ג)