אסטרטגיה משפטית ש'יש לה 'אלוקים'

לכל עם ומדינה ספר חוקים משלו ושיטת משפט משלו. בשנים האחרונות תופסת מערכת המשפט מקום אסטרטגי מרכזי בחברה ובמערכות המדינה בארץ ובעולם. היא כבר מזמן לא רק כלי לברור סכסוכים ולהסדרת יחסי הגומלין בחברה, אלא כלי רב עוצמה שמשפיע על ההתנהלות.
גם למערכות המשפט אמורה להיות אסטרטגיה. מערכות המשפט אמורות לבסס את החוקים על עקרונות יסוד משפטיות, חוקה וחוקי יסוד. אלה מושפעים, בדרך כלל, מתרבותם ומתפיסת עולמם, ומבוססים על הגיון אנושי, חברתי ומוסרי ונועדו בעיקר ליצור סדר ציבורי וחברתי. ספר החוקים נוצר בצורה אבולוציונית ע"י המחוקקים ומושפע משינויי הזמן ומתקדימים שונים.
מהי האסטרטגיה המשפטית של משפטי התורה?
פרשת משפטים סמוכה למתן תורה. המקור לספר החוקים ולמערכת המשפט העברי הוא 'תורה מן השמים', ולא מערכת של משפט אנושי הגיוני ותקדימי. "מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני" (רש"י שמות כא א).
כבר בפתיחת הפרשה נסמכו ה'משפטים' ל'מצות המזבח'. מכך למדו חכמים שיש למקם את "הסנהדרין אצל המזבח" (רש"י שם).
סמיכות המקום יצרה זיקה אסטרטגית מתמשכת בין השראת השכינה במקדש ומערכת המשפט. בניגוד לגישה של 'הפרדת רשויות' בין הרשות השופטת לשאר הרשויות החיוניות שמובילות את החברה, התורה מבקשת ליצור זיקה מהותית ואסטרטגית בין הרשות השופטת לבין המקדש. בין מהות המשפט בישראל לבין הקודש.
בהמשך הפרשה מכנה התורה מספר פעמים את הפניה לבית המשפט, כפניה לאלוקים: "והגישו אדוניו אל האלוקים" (שמות כא ו). "אם לא ימצא הגנב ונקרב בעל הבית אל האלוקים, אם לא שלח ידו במלאכת רעהו. וגו'. עד האלוקים יבוא דבר שניהם, אשר ירשיעון אלוקים ישלם שנים לרעהו" (שמות כב ז). אבן עזרא מפרש זאת בהקשר של מקור המשפט העברי, שהדיינים הם "מקיימי משפט אלקים בארץ" (אבן עזרא, הארוך כא ו), אולם הרמב"ן מפרש שהתורה באה "לרמוז כי האלקים יהיה עמהם בדבר המשפט, הוא יצדיק והוא ירשיע….כי האלקים הוא השופט" (רמב"ן שם). כי "אלקים ניצב בעדת א-ל בקרב אלקים ישפוט" (תהלים פב א).
התהליך המשפטי בבית הדין יוצא מנקודת ההנחה שיש מעורבות אלוקית אקטיבית בתהליך התדיינות המשפטית. המעורבות הזו מצביעה על השוני במהות המשפט בישראל: "המשפטים האלוקיים, מתוך שהם נובעים ממקור האמת העליונה, אין מטרתם רק מטרה קרובה, לישר סכסוכים ארעיים, ההוים בחיי בני אדם, אלא הם הולכים להעלות את החיים ואת ההויה כולה, מיסוד האמת העליונה הטבועה בהם. הרי הם משרים את השכינה בעולם ומעלים ע"י השפעתם את האדם ואת העולם, מבירא עמיקתא, אשר נפל בחטאו ורשעו, לאיגרא רמא, של אור הקדושה העליונה וזיו עדן קודש קדשים" (הרב קוק זצ"ל עו"ר ח"ב נ"ט).
ההתנהלות החברתית בישראל, ובכללה גם ההתדיינות המשפטית, מבקשים את קרבת אלוקים. "וזה שנתיחדה בו תורתנו הקדושה מנמוסי (מחוקי) האומות, שאין להם עסק בזה כלל, כי אם בתקון ענין קבוצם (שמירת הסדר הציבורי). וכו'. ואני מבאר עוד זה ואומר, שכמו שנתיחדה תורתנו מבין נמוסי אומות העולם – במצוות וחוקים, אין עניינם תקון מדיני (חברתי) כלל, אבל הנמשך מהם הוא חול השפע האלוקי באומתנו והדבקו עמנו, בין שיראה הענין ההוא לעינינו כעניני הקרבנות וכל הנעשה במקדש, בין שלא יראה כיתר החוקים שלא נתגלה טעמם" (דרשות הר"ן דרוש י"א).
בית הדין העברי דומה יותר לבית כנסת, שמבקש להשרות שכינה, מאשר לבית משפט פורמלי. בכך מוסברים דינים מיוחדים כמו "עדים זוממין" וכו'. וההתנהלות המתבקשת בבית הדין: "מצוה בנדונין שיעמדו ולא ישבו, ויראו עצמן כאלו הן עומדין לפני הקב"ה שנאמר לפני ד'" (תנחומא משפטים ו). וכך גם הדיין: "שבשעה שדיין מכיר פנים ומקלקל את הדין מסלק את השכינה" (תנחומא משפטים ד). "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצנו כבתחילה".
(משפטים תשעה)