מהי שמירת שבת בימינו? (ג)

השביתה מהטכנולוגיה, היא הפנים החשובות והרלוונטיות של השבת היום, מעבר להפסקת העבודה היומיומית

אם צריך להשוות את תקופתנו לאיזושהי תקופה בהיסטוריה היהודית, הייתי אומר שמבחינות רבות דורנו זהה לדור המדבר. החברה הישראלית ברובה הגדול כבר אינה חקלאית. גם המסחר אינו העיסוק המרכזי של החברה, וגם מי שעוסק בו, עושה זאת לרוב באמצעים שונים מכפי שהיה נהוג בעבר. מעטים הרוכלים שמסתובבים עם מרכולתם כדי למכור לאנשים. קניות רבות נעשות היום אונליין, והאדם לא זקוק לצאת מביתו כדי לקנות דברים. גם בעלי מלאכה, בצורה שהיתה נהוגה בעבר, הפכו כיום למחזה נדיר.

היום העבודות שלנו נעשות בעיקר דרך אמצעי התקשורת. אנו שולחים ומקבלים מיילים, נכנסים ויוצאים מאתרים, משתמשים בתוכנות ניהול ומעקב. בסמארטפון אנו שולחים הודעות וואטסאפ ומקבלים אותן. אנו חברים בקבוצות שונות, שבהן אנו יוצרים ומתכננים פעילות. לא לחינם, עבודות רבות היום יכולות להתבצע באופן עקרוני מהבית. אדם רק צריך להתחבר מרחוק לשרת במקום העבודה והוא יכול לעשות את כל הפעולות שהוא צריך.

לכן אני טוען שדורנו דומה לדור המדבר. האוכל לצערנו עדיין לא יורד מן השמים, ולפרנסה איננו זוכים בליקוט פשוט. אבל עדיין, העובדה שרובנו אינו צריך לעסוק במלאכת כפיים כדי להתפרנס הופכת את החיים שלנו למאד נוחים. במה תתבטא שמירת שבת בחיים שכאלה?

אני מבקש לטעון, שכשם שבמדבר, איסור השבת המרכזי היה "אל יצא איש ממקומו ביום השביעי" כדי ללקט את המן, גם היום האיסור המרכזי של השבת הוא היציאה מן המקום. בעולמנו אין מדובר ביציאה פיזית אלא בעיקר טכנולוגית. כאשר אדם מתחבר באמצעות המחשב, האינטרנט והסמארטפון אל עולמות רחוקים ממנו, הוא נחשב כיוצא מתחום השבת.

איסור התחומין נועד לגרום לאדם להתכנס בעולמו. אווירת השבת היא של משפחה ושל קהילה, של נחת ושל מנוחה. האדם לא אמור לעסוק בעולם שבחוץ, לתור שם אחר מזון פיזי או נפשי, אלא להתמקד בעולמו הפנימי. הוא נקרא לחוות את הקשרים המשפחתיים והקהילתיים, להירגע מן המרדף המתמיד אחר התעסקות שבחוץ ולתת מקום לעולמו הרוחני.

כיום, מה שמונע מהאדם להישאר במקומו הוא הטכנולוגיה. אנו מתעדכנים כל העת באתרי חדשות על המתרחש בעולם. אנו מתקשרים לאנשים רחוקים ומנהלים איתם שיחות. אנו צופים במסכים ויונקים תוכן שאיננו מיוצר אצלנו אלא לקוח מבחוץ. אנו שוקעים ברשתות החברתיות ומנהלים קשרים עם ארגונים ואנשים מרחבי העולם. למרות שאנו נשארים במקומנו, הטכנולוגיה מוציאה אותנו הרחק מחוץ לתחום מושבנו.

השבת קוראת לנו להתנתק מכל זה יום אחד בשבוע. היא דורשת שנפסיק לחפש אחר הבידור שבחוץ ונתכנס לעולמנו הריאלי. היא קוראת לנו לא לנסוע רחוק ולחפש את האושר בחוץ אלא למצוא את אושרנו בפנים, במרחב הפרטי שלנו. השבת משיבה אותנו לעצמנו, ל-Being, לאחר שישה ימים של Doing.

תשאלו: על איזה איסור האדם עובר כשהוא משתמש במחשב או גולש באינטרנט? מבחינה פורמלית, התשובה היא שכמעט ואין איסור בכך. חשמל הוא לא איסור מובהק, ואין מלאכה כלשהי שהאדם עושה בהפעלת המחשב. ובכל זאת, מבחינה מהותית האדם הזה מחלל שבת לא פחות ממי שעובד בחקלאות או בכל מלאכה אחרת. אין לו שבת.

הממד הזה של שמירת השבת עשוי להיות הבשורה החשובה של היהדות לעולם כיום. ישנן יוזמות שונות, המודעות להרס ההתמכרות למסכים, וקוראות להניח אותם בצד פעם בשבוע (מיזם שבת UnPlugged, לדוגמה). אבל מסתבר שמיזם ברוח זה כבר נכתב ונמסר לנו בהלכה היהודית לפני אלפי שנים. "אל יצא איש ממקומו ביום השביעי". אם נדע להציג כך את השבת לעולם כיום, נדבר על החשיבות שיש בהתכנסות פנימה, למעגלים הקרובים אלינו, השבת תוכל להמשיך את המהפכה שהחלה לחולל בעולם לפני אלפי שנים. פשוט צריך לתרגם אותה נכון לשפת ימינו. סבורני, שהשביתה מהטכנולוגיה, היא הפנים החשובות והרלוונטיות שלה היום, מעבר להפסקת העבודה היומיומית.

(ויצא תשפ"ג)