הרב יובל שרלו (ראש ישיבת אורות שאול תל אביב וראש המרכז לאתיקה בארגון רבני צהר)מפני מה זכה משה רבינו להיות מנהיגם של ישראל? לשאלה זו ניתנו תשובות שונות. מרש"י עולה כי יסוד מנהיגותו היה טמון בו מראשית לידתו – בשעה שנולד נתמלא הבית אורה. רש"י למד זאת מהדמיון ביו הפסוק "ותרא אותו כי טוב הוא" לבין הפסוק "וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד". ממקומות אחרים בחז"ל עולה כי משה רבינו עמד במבחן המנהיגות בשעה שרעה את הצאן. אין הקב"ה ממנה פרנס על האומה הישראלית קודם שמעמידו במבחן. פרנס על הבריות צריך שיהיה רגיש לכל צרכיהם, ורק בשעה שנבחן משה והוכיח כי הוא זהיר בצערם של הגדיים ומוציא דווקא אותם ראשונה למרעה, הוכח שהוא יכול להיות מנהיגם של ישראל.
כיוון אחר המבוסס על פשוטו של מקרא מלמד כי משה רבינו נבחר להיות מנהיגם של ישראל בשל העובדה שהוא עצמו התעורר מעצמו למלא את שליחותו, קודם שזה בא עליו במינוי למנהיגות. משה רבינו לא המתין עד שנבחר להוציא את עם ישראל ממצרים. בשעה שראה איש מצרי מכה איש עברי מאחיו הביט כה וכה וראה כי אין איש. כיוון שכך התעורר מעצמו להציל עשוק מיד עושקו, "ויך את המצרי ויטמנהו בחול". זו מנהיגות. הוא לא זכה מכוחה לעושר חומרי; המעשה שעשה לא זכה לתרועות הקהל, ולא זו בלבד אלא ששימש נשק ביד מתנגדיו "הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי". מנהיגות אמיתית אינה זו שפועלת כתוצאה מחשבונות כאלה, כי אם זו שעושה את הדברים מכוח האמת שיש בהם.
משה רבינו גם לא המתין להעניק תורה לעם ישראל עד מעמד הר סיני. התורה הראשונה שמסר לעם ישראל הייתה מסר שלימים הגדיר אותו רבי עקיבא ככלל הגדול שבתורה: "למה תכה רעך?", לאמור: כשם שמעצמו הוציא ממצרים יהודי אחד בודד בהצילו אותו מיד המצרי המכה אותו ובזכות זו נבחר להוציא את עם ישראל ממצרים, כך העניק תורה אחת ליהודי אחד בודד, ולימד אותו כי אין להכות את "רעך". מאוחר יותר זכה משה רבינו מכוח זה לתת תורה כוללת ומקיפה לעם ישראל כולו.
כמה חיוני ללמוד את סוגיות המנהיגות דווקא בשעה זו. ישנו ליקוי מאורות נורא בתחום המנהיגות, וזאת בכל התחומים. על המערכת הפוליטית אין צורך להכביר מילים. ברם, אנו חסרים גם מנהיגות כלכלית, שאינה דואגת לזקני הצאן בלבד כי אם שואלת את עצמה שאלות בדבר היכולת של צעירי הצאן לאכול, ובוחנת את ההישגים הכלכליים לא רק בשאלות כמו מאזן התשלומים, גובה הריבית והאינפלציה, כי אם גם במדד חלוקת המשאבים, תעסוקה ופער הכנסות. המנהיגות התקשורתית לוקה אף היא באותה מחלה – אף היא נגררת אחר הצהוב הירוד והמייצר כסף קל, ואינה רואה את משימתה בהנהגת איכות וביצירת נורמה ציבורית גבוהה יותר. אנו חסרים גם מנהיגות רבנית – אנו הרבנים איננו מצליחים לאזור את האומץ הנדרש ולהעניק תשובות לשאלות הרבות שנשאלות בדור.
על כן טוב בימים אלה ללמוד את סוגיית המנהיגות שבפרשת השבוע. היא מלמדת כי מנהיג זקוק לתכונה מולדת של מנהיגות, ואין זה דבר שלומדים אותו בבית הספר. ברם, ממשה רבינו למדנו כי אף שזכה מלידה בתכונות המתאימות להיות מנהיג, לא נעשה מנהיג ללא בחינה כפולה. הראשונה היא הבחינה האם הוא מסוגל לראות לא רק את שאלות ה"מאקרו" כי אם גם את שאלות ה"מיקרו" ברגישות ובעדינות. השניה היא האם הוא באמת אוזר אומץ וגבורה לשנות את המציאות ולפעול לא מכוחה של בקשת הנאה אישית, אלא בשל החובה לגאול את ישראל ולהנחיל להם את תורת חייהם.
(שמות תשסז)
