ליאת שוקרון (עורכת המגזין בשבתון)בזמן שרובנו נאבקים על מיקומנו בפקק, יש אנשים שרק מחפשים הזדמנות להתעכב בדרכים ולעזור ללא כל תמורה למי שרכבו נתקע או ננעל. אלו מתנדבי ארגון "ידידים", שמוכיחים שבניגוד לאמרה המפורסמת- יש כזה דבר ידידים
יום שישי, ביקורי סבים וסבתות, כרגיל יוצאים ברגע האחרון לאוטו, פסע משבת. רק מה, האוטו ננעל כשהמפתח בפנים, בתוספת כל הציוד שלנו ושל התינוק. מישהו הציע שנפנה ל"ידידים". לא עברה דקה ובחור צעיר, שאנחנו לא מכירים, היה בדרכו אלינו, כשהוא עצמו עוד צריך להספיק לחזור לביתו עד כניסת השבת. חמש דקות לאחר שהגיע כבר יצאנו לדרך. אני לא יודעת מה אשתו חשבה על זה שהוא משאיר אותה להתארגן לבד לשבת בדקות קריטיות אלו, אבל אצלנו- שלום בית הוא עשה…
ארגון "ידידים- סיוע בדרכים" שכל כולו אינו מובן מאליו- אבל כה מובן מאליו למתנדביו, הוקם בשנת 2006, שלהי האינתיפאדה השנייה, בכביש המאוד מסוכן דאז, 443, רכבים נתקעים ומבקשים מבעל קיוסק באזור, מאיר וינר, שיסייע להם להגיע למישהו עם כבלים. וינר פתח קבוצה במירס: "ידידים". עם תום עידן המירס הקבוצה הפסיקה את פעילותה גם כן. ביום גשום לפני 6 שנים, ישראל אלמסי, אב לארבעה מבני ברק ומנהל פרויקטים באחת מחברות האשראי הגדולות במשק, נתקע ב-5 בבוקר בדרכו לעבודה, חיבר כבלים לרכבו והמתין לשווא בקור ובגשם למושיע שיוכל לחבר אל רכבו את הקצה השני. מתוסכל, פתח קבוצת וואטסאפ בשם "כבלים" לחברים שיכולים לסייע בדרכים. כששמע על מיזם "ידידים", בתיאום עם וינר, החליט להמשיך את מה שהוא התחיל, והפך את ארגון "ידידים" לקבוצות וואטסאפ אזוריות בהן אנשים שיכולים להגיע נענים לקריאה של אדם שנתקע בדרכים עם רכבו- לעניין כבלים, פנצ'ר, רכב נעול ועוד, שם הוא משמש כיום כמנכ"ל.
"הארגון מסייע בכל מה שהוא עזרה ראשונה לא רפואית- כבלים, החלפת גלגל, רכב נעול", מספר אלמסי. "אנחנו אף פעם לא יכולים לדעת מה יש מאחורי הקריאה. אולי מישהו בדרך לתור של רופא שלוקח ארבעה חודשים להגיע אליו ופתאום הרכב לא מניע. אי אפשר לדעת. לכן, אנחנו תמיד בכוננות על מנת לבוא ולעזור כמה שיותר מהר. הארגון מחולק לארבעה מחוזות- ירושלים, מרכז, צפון ודרום. היום אנחנו במצב שיש מתנדב בכל מקום בארץ. יש לנו 8,000 מתנדבים ומתנדבות בכל רחבי הארץ שנותנים מענה לאורך כל שעות היממה. יש לנו מוקד רב קווי מאויש 24 שעות ביממה, עם מענה מאוד מקצועי ומוקדנים שמנסים לפתור את התקלה עוד בטלפון במידה ואפשר, ואם לא- מעבירים את הקריאות לשטח. בכל יום יש בין 15-35 מתנדבים חדשים, וגם אני משתדל שלא יעבור עלי יום אחד בלי לחטוף איזו קריאה, וזה קשה- כי יש כל כך הרבה מתנדבים מורעלים והקריאה נחטפת תוך שניה, בזמן תגובה ממוצע של 64 שניות מרגע שהתגובה מתקבלת בוואטסאפ עד שמתנדב מדווח יציאה. זה מדהים".
אם חשבתם שמדובר במוסכניקים- אתם טועים. מתנדבים מכל גווני האוכלוסייה והמקצועות נענים לקריאות. מכיוון שלחבר כבלים ולהחליף גלגל זה לא מאוד מסובך (מסתבר)- כל מי שיש לו קצת רצון לעזור לזולת יכול להתנדב לארגון. בשביל לחלץ ממעליות, יוזמה נוספת של "ידידים", לפתוח דלת שנטרקה (דמיינו אמא שיוצאת לרגע לחדר המדרגות והדלת נטרקת אחריה כשהתינוקת בתוך הבית- מפחיד), ולסייע במקרי חירום בו ילדים ננעלים ברכב, או בכלל בפתיחת רכבים, פעולות שהן מעט יותר מורכבת, המתנדבים מקבלים הדרכה מקצועית. בנוסף, לכל המתנדבים יש ביטוח מהרגע בו הם יצאו לקריאה ועד שחזרו לביתם.
אתם לא לוקחים פרנסה לפורצים?
"ממש לא", משיב ישראל. "אנחנו לא במקום של לקחת פרנסה של אחרים, אנחנו נמצאים במקום שלא צריך בעל מקצוע. בפריצות רכבים אתה תמתין עד 3 שעות, כי הפורץ יודע שאתה תקוע, והוא גם ייקח לך 600 שקל כי אין לך הרבה ברירה. היה פה ניצול מצב ציני בעת מצוקה. ברגע שהבנו את הצורך הזה, ואני שאלתי את כל הרבנים מכל המגזרים, העדות והחוגים- כולם ממש התירו את זה מלכתחילה. אם יש תקלה שמסובך לטפל בה בשטח- המטרה שלנו היא לחלץ את האדם מהשטח ולשלוח אותו למוסך. אנחנו לא חלילה כאן בשביל לגזול פרנסה מאף אחד. אם הוא בכביש בין עירוני, במיוחד בימי הקיץ החמים, מתנדב יגיע אליו עם בקבוק שתיה וחטיף כדי להנעים לו את השהות, ואם זה מקום מסוכן משנעים אותו למקום מבטחים, או מקום עם תחבורה ציבורית, כדי שהוא יוכל להמשיך בסדר היום שלו ולא יישאר במקום המסוכן הזה".
עם כל תחלואי העולם- למה דווקא אנשים בדרכים?
"זו נישה שלא היה לה מענה, הבנו את הצורך וזה מוכיח את עצמו. זה גם לא מחייב אותך יותר מדי, עושים את זה על הדרך, מבלי לעצור במיוחד את החיים. הקונספט הוא מאוד קליל- אתה ממילא נוסע? תעצור שניה, תן מענה ותמשיך לנסוע. יש לנו קרוב ל-400 קריאות בממוצע ביום, בשנת 2017 סייענו בשטח ל-130 אלף איש, כשהתקבלו קרוב ל-190 אלף קריאות במוקד, מתוכן 60 אלף קריאות טופלו עוד על ידי צוות המוקד. בכל יום יש לנו חילוצים של ילדים שננעלו ברכב ואנחנו חרטנו על דגלנו את המלחמה בכל מה שקשור לילדים שננעלים או נשכחים ברכב. בשנת 2017 חילצנו 697 ילדים שהיו נעולים ברכב, אבל ב"ה, ב-99% מהמקרים לא מדובר בילדים שנשכחו, אלא ברכב שננעל כשהילד בפנים".
"אני אף פעם לא רואה את הארגון רק ככבלים, החלפת גלגל, פתיחת רכב נעול. אני לא רואה אותו רק כעזרה בדרך. נוצרה כאן פלטפורמה של אחדות, חיבור בין קהלים"
אהבת חינם ללא תמורה
הארגון החל כארגון חרדי והוא די מזוהה עם הציבור הזה, אבל בפועל כמעט חצי ממתנדבי "ידידים" הם חילונים. וכשאני אומרת מתנדבים אני מתכוונת לכולם- מהמנכ"ל ועד אחרון האנשים, כולם נמצאים בארגון בהתנדבות מלאה. כל מתנדב משלם על הדלק של רכבו וקונה לעצמו את הציוד לסיוע בדרכים מכספו שלו (ויש 'מכורים לדבר' שקנו ציוד באלפי שקלים). המטרה היא להגיע למצב שהארגון מספק תיק ציוד מלא לכל מתנדב ומתנדבת, ולמטרה זו ערך הארגון לאחרונה קמפיין התרמה המוני, והם בדרך ליעד. החזון של אלמסי הוא להגיע לפחות לחצי מיליון מתנדבים ולהמשיך ולחבר בין הקהלים השונים. הוא מתאר: "אני אף פעם לא רואה את הארגון רק ככבלים, החלפת גלגל, פתיחת רכב נעול. אני לא רואה אותו רק כעזרה בדרך. בארגון, שצמח מתוך החברה החרדית, יש היום יותר מ-45% מתנדבים חילונים. נוצרה כאן פלטפורמה של אחדות, של חיבור בין קהלים. רואים את החיבור בין האנשים. אני כל בוקר מתרגש מחדש. מדהים לראות שאין שום הבדל. אני מאוד רוצה להמשיך ולראות את אהבת החינם ללא תמורה. אנחנו באים לעזור לבן אדם שרוב הסיכויים שלא נפגוש אותו יותר. זה כל כך מרגש לפגוש את זה כל יום. יש פה אנשים שהם בדרך לעבודה, לפגישה, הביתה, והם אומרים- 'אני אתן שניה, חיוך לבן אדם, אעזור עם כבלים, ואז אני אמשיך בדרכי'. מבחינתי זה הדבר שהכי מעורר הערצה".
הזמן הקצר שהמתנדבים משקיעים יכול באמת, וזו לא קלישאה, לשנות את החיים של האדם שהיה בדרך לרופא, לריאיון עבודה, למשפחה. ובמדינה שאני חווה את הנהיגה בה כמלחמה יום יומית מתישה- צפירות, עקיפות, מלחמות על המיקום בפקק, ועוד- פתאום יש 8,000 אנשים שבמקום לעקוף רכבים כדי להרוויח מאית שניה ברמזור- מוכנים, ו'נלחמים' עם מתנדבים אחרים כדי לנסוע במיוחד בשביל לסייע לאדם, שהוא לא בהכרח נזקק או חולה, אלא נמצא במצוקה מאוד רגעית, ולהפוך את היום שלו- שיכל להיות יום מאוד מתסכל- ליום שחל בו עיכוב של עשר דקות בלבד, בתוספת חיוך ועזרה ללא תמורה של אדם זר. ופתאום אני מבינה את ההתרגשות של ישראל, ש"ידידים" הוא מפעל חייו וחלומו הלא כמוס, ששומעים בקולו שהיא כל כולה אמתית.
