הרב חגי לונדיןהרב חגי לונדין
לכל המאותגרים אמונית עקב פטירתן של דמויות-מופת כדוגמת הרב ישעיהו הבר זצ"ל מנגיף הקורונה, חייבים להבהיר נקודה חשובה – זה לא עובד ככה!
הסיבה עבורה אנו מקיימים מצוות וגומלים חסדים איננה עקב הבטחה שכך חיינו בעולם הזה יהפכו להיות טובים יותר (למרות שפעמים רבות כך אכן מתרחש), אלא פשוט מפני שזהו הדבר הנכון לעשות.
ההבטחות שנכתבו בתורה כתגמול למעשים טובים כדוגמת 'למען יארכון ימיך' יש להבינן במשמעות העמוקה כחיבור לחיי הנצח, כפי שדורשים זאת חז"ל 'ליום שכולו ארוך'.
לעיתים אכן ניתן להבחין בקשר ישיר בין התנהגות נאותה לבין תגמול (מה שמכונה בלשון חכמים 'הנהגת המשפט'), אולם גם קיימת התנהלות ייחודית בה מדרגה חדשה מופיעה ואינה מבחינה בדרכה בעולם הזה בין צדיק לרשע ('הנהגת היחוד').
ימי הקורונה הם ימים מובהקים לטיפוח אישיות שעושה דברים לשם שמים. הקורונה פוגעת ללא הבחנה בין דת, לאום, גזע, מין והתנהגות מוסרית. זו הזדמנות (שאיננה נדירה, אגב) לקיים את מה שאנו מאמינים בו לא עקב ציפייה לשכר או חשש מעונש אלא מפני שאנו חושבים – מתוך שיקול דעת ולימוד תורה – שזהו המעשה הטוב והישר; או במילים אחרות – מה שא-לוהים רוצה מאיתנו.
כל אדם סופו למות במוקדם או במאוחר, השאלה היא לא 'כמה' שנים חיינו בעולם הזה, אלא 'מה' עשינו בשנים הללו.
אדם, כדוגמתו של הרב הבר זצ"ל, מילא את חייו באור ובחסד – וזה הדבר היחיד שחשוב; מעבר לזאת הוא יקבל את שכרו, בעולם הזה…
או בעולם הבא.
(אחרי מות תשפ)
