על הברכה ועל הקללה
פרשתנו מתחילה עם הצגת ברירה הנראית כאופיינית לתורת משה: "רְאֵ֗ה אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה״. כמו חיים ומוות, טוב
פרשתנו מתחילה עם הצגת ברירה הנראית כאופיינית לתורת משה: "רְאֵ֗ה אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה״. כמו חיים ומוות, טוב
"והיה עקב תשמעון" וגו'. רש"י מפרש: "והיה עקב תשמעון – אם המצות קלות שאדם דש בעקביו תשמעון". בפירושו, מוציא רש"י
קריאת שמע של ערבית היא נושא הדיון הראשון שמופיע במשנה. היא הפותחת את הש"ס. רמזו על זה חז"ל באומרם שמשמעות
פרשת דברים נקראת תמיד בשבת שלפני תשעה באב. כאילו פתיחתה של הפרשה ושל ספר דברים כולו צריכה להוות לנו מעין
"וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר: זה הדבר אשר צוה השם. איש כי ידר נדר לד', או השבע
אחד הענינים החשובים המופיע בפרשתנו לאחר המפקד האחרון שנצטוה משה לפקוד את בני ישראל הוא ענין בנות צלופחד. יש לציין
כל התורה היא כולה קודש וכולה אמת, וכבר עסקנו בפרשת בלעם מבחינה זו, שאמרה התורה שהקב"ה הפך את הקללה לברכה.
ספר במדבר היה יכול להקרא ספר המשברים. הוא מרכז את מכלול הבעיות שעם ישראל צריך להתמודד איתן בדרכו לארץ ישראל.
פרשת קרח הנה דוגמא נוספת למה שכבר הופיע בפרשת שלח לך בקשר לחצאי אמתות או לשקרים המתבססים על האמת. גם
בסוף פרשתנו מופיע אחד מהקטעים שאנו רגילים לקרא פעמיים ביום בקריאת שמע, המדובר בפרשת "ציצית". אך בגלל הפרשיה שפותחת את
הכל התחיל לפני 21 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.
המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.
השבועון מופץ בעשרות אלפי עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכת אתר שבתון: אביטל דואן