כל הפוסטים בגבריאל חזות

כאשר הלאום עוסק באופן אינטנסיבי בהקמת המדינה קל מאוד להתבלבל מן המציאות לפנינו הניסוח המקראי לעיקרון הבחירה החופשית, בחירה המאפיינת

האם יש קשר מובהק בין קיום מצוות לביטחון כלכלי? האם יהודי החותר ל'צדיקות' צריך לפתח תקוות גנוזות באשר למצבו הכלכלי?

חוסר המשילות, ההססנות, אי העמידה על הדעה ההלכתית המתקבלת בסמכות, מתחילה כבר קודם לחורבן כולנו מכירים את אגדת 'קמצא ובר

לכל 'מסע' כביטוי כולל יש שלושה שלבים מובחנים: יציאה מנקודת המוצא, המסע עצמו והחניה בנקודת היעד. פעמים היציאה היא העיקר

המניע הכלכלי יכול להעיד על התנתקות מן הלאום, על התנהלות שבטית שיש בה כדי להטיל מורך בלב כל עם ישראל

התוצאה מדהימה משום שהיא מאפשרת מציאות משפטית אמביוולנטית, שלא לומר פרדוקסאלית נוהגים לצטט את- 'הלכה, ואין מורין כן' כדי להסביר

ב'לשון הקודש' המילים והאותיות אינן שרירותיות. טבען תואם לטבע העולם כשהוא לעצמו  כתב אות אחת נוטריקון, רבי יהושע בן בתירה

  "'וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בַּחֲלַל חֶרֶב אוֹ בְמֵת אוֹ בְעֶצֶם אָדָם אוֹ בְקָבֶר יִטְמָא שִׁבְעַת יָמים' (במדבר

השכל וההיגיון הם אדנים יסודיים בעולם ההלכה אולם הם אינם הנדבך היסודי ממבט מודרני, קרוב לוודאי שהתנהלות קרח תזכה לשבח.

כמענה לשאלה איזה חטא חמור יותר, חטא העגל או חטא המרגלים, משיבים בעלי התוספות, החולקים על רש"י במקרה זה, כי