כל הפוסטים בגבריאל חזות

לכל 'מסע' כביטוי כולל יש שלושה שלבים מובחנים: יציאה מנקודת המוצא, המסע עצמו והחניה בנקודת היעד. פעמים היציאה היא העיקר

המניע הכלכלי יכול להעיד על התנתקות מן הלאום, על התנהלות שבטית שיש בה כדי להטיל מורך בלב כל עם ישראל

התוצאה מדהימה משום שהיא מאפשרת מציאות משפטית אמביוולנטית, שלא לומר פרדוקסאלית נוהגים לצטט את- 'הלכה, ואין מורין כן' כדי להסביר

ב'לשון הקודש' המילים והאותיות אינן שרירותיות. טבען תואם לטבע העולם כשהוא לעצמו  כתב אות אחת נוטריקון, רבי יהושע בן בתירה

  "'וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בַּחֲלַל חֶרֶב אוֹ בְמֵת אוֹ בְעֶצֶם אָדָם אוֹ בְקָבֶר יִטְמָא שִׁבְעַת יָמים' (במדבר

השכל וההיגיון הם אדנים יסודיים בעולם ההלכה אולם הם אינם הנדבך היסודי ממבט מודרני, קרוב לוודאי שהתנהלות קרח תזכה לשבח.

כמענה לשאלה איזה חטא חמור יותר, חטא העגל או חטא המרגלים, משיבים בעלי התוספות, החולקים על רש"י במקרה זה, כי

בדיעבד מתברר כי לכל היהודים בתקופה דור המדבר היה זה הפסח היחיד שנחוג "וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ

"זֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ יָבִיא אֹתוֹ אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד". "יביא אותו, וכי אחרים מביאים אותו והלא

על המפקד השני שבפרשת במדבר כותב הרמב"ן – "אבל ידיעת המספר לא ידעתי למה ציווה שידעו אותו"! הרמב"ן הכיר מן