האנשים הנרגנים
כאשר אדם או עם נמצאים במצב נפשי של נרגנות, המציאות כולה מתעוותת בעיניהם עם ומנהיגיו נבחנים בתקופות משבר ובימי מצוקה.
כאשר אדם או עם נמצאים במצב נפשי של נרגנות, המציאות כולה מתעוותת בעיניהם עם ומנהיגיו נבחנים בתקופות משבר ובימי מצוקה.
כיצד מספרים סיפור היסטורי? כשהיינו בצבא, הפגישו אותנו במסגרת סדרות חינוך כאלו ואחרות עם דמויות שהשתתפו במלחמות ובקרבות, ואלו סיפרו
חמישה פסוקים מוקדשים בתחילת הפרשה, ל"מיקום" דבריו של משה וביסוס הקשרם: "אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן: בַּמִּדְבָּר
מדרש דברים רבה, פותח בהשוואה בין תוכחותיו של משה, לבין ברכותיו של בלעם, ובכך יוצר חיבור בין סופו של חומש
הרגעים שבהם משה חוזר ומשחזר את חטא המרגלים הם רגעים טעונים ביותר. הם טעונים גם מפני שמשה שילם על החטא
הזמן בו מתרחשות פרשיות השבוע בתקופה הזו, הוא ערב הכניסה לארץ. מעניין, שדווקא על מפתנה של הארץ המובטחת בוחר משה
בתוך תהומות הכאב והסבל על אנשים יקרים שהלכו לבית עולמם בטרם עת, על אותם שאיבדו מטה לחמם בן לילה, על
אחד העניינים הראשונים שמשה רבינו מצווה לפני הכניסת לארץ ישראל, הוא מינוי שופטים. וכך קובע משה, "הבו לכם אנשים חכמים
" אֵ֣לֶּה הַדְּבָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן בַּמִּדְבָּ֡ר בָּֽעֲרָבָה֩ מ֨וֹל ס֜וּף בֵּֽין־פָּארָ֧ן וּבֵֽין־תֹּ֛פֶל וְלָבָ֥ן וַחֲצֵרֹ֖ת וְדִ֥י זָהָֽב: אַחַ֨ד
סיכוייו של אדם הנמצא בצרה או במצוקה לשפר את מצבו אינם תלויים רק בעובדות אובייקטיביות הנוגעות למצבו, אלא גם בכוחות